המבחן של בג"ץ, בצל העתירות: האם ישראל בדרך למשבר חוקתי?
אינספור עתירות הוגשו לבג"ץ נגד החלטות הממשלה וחוקי ההפיכה המשטרית, שיצטרך להחליט האם לפסוק בעד העותרים ונגד הממשלה והכנסת. כעת רבים חוששים ממשבר חוקתי, אך שר המשפטים יריב לוין דאג לכך שזה לא יקרה - על רקע העמדות של שופטי העליון
בג"ץ מוצף באינספור עתירות דרמטיות על חוקי והחלטות ההפיכה המשטרית, כאשר יש ארבעה מקרים דרמטיים שיובאו בקרוב להכרעתו: העתירה שהוגשה נגד החוק שעבר הבוקר לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; העתירה נגד החלטת רה"מ נתניהו והממשלה לפטר את ראש שב"כ רונן בר; העתירות הצפויות לכשתחליט הממשלה סופית לפטר את היועצת המשפטית לממשלה; הבג"ץ התלוי ועומד לפיטוריו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לאחר שעבר על החוק וחרג מסמכויותיו כמה פעמים.
אנחנו נוהגים לומר כי "צפוי לנו משבר חוקתי", משום שאנחנו מניחים שבסבירות גבוהה בג"ץ יפסוק בעד העותרים ונגד הממשלה והכנסת. ובכן, ההנחה האוטומטית הזאת של הציבור היא הצלחה של שר המשפטים יריב לוין, שהצליח להרדים כאן כמעט את כולם.
למעשה, מאז שנכנס לוין לתפקידו, פרשו כבר שלושה שופטים מבית המשפט העליון. שלושתם זוהו עם הזרם הליברלי-אקטיביסטי, והתקנים שלהם כזכור לא מולאו. כך יצר לוין רוב שמרני מובהק בבית המשפט העליון. כלומר, שבעה שמרנים, מול חמישה ליברלים-אקטיביסטים.
העתירות הדרמטיות מגיעות תמיד להרכב רחב, ובקייסים הדרמטיים ההרכב הוא הרכב סניורטי, כלומר נקבע לפי בכירות. במתכונת הזאת - הרכב רחב על-פי שיטת הסניוריטי - בכל הרכב (של חמישה, שבעה, תשעה, או של אחד עשר) יהיה רוב שמרני. לשם המחשה, אם בג"ץ היה דן היום בחוק שביטל את עילת הסבירות, העתירות היו נדחות.
לכן, יש לזכור כי ממשלת נתניהו לא רק מעבירה חוקים והחלטות של הפיכה משטרית, היא גם שינתה בפועל את כללי המשחק - כשלמעשה השפיעה על התוצאה לטובתה בכך שהשאירה בכוונה את בג"ץ בהרכב חסר של שופטי עליון.