נציג היועמ"שית: "במקרים חריגים - ניתן להוציא את רה"מ לנבצרות"
בדיון הדרמטי על חוק הנבצרות אמר עו"ד הלמן כי "אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי" התנעת מהלך של הוצאת רה"מ לנבצרות במקרה של ניגוד עניינים. מוקדם יותר טען פרקליטו של נתניהו כי אמירותיו של רה"מ לא התייחסו לחקיקה אלא למצב במדינה
בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בחוק נבצרות ראש הממשלה בהרכב של 11 שופטים, ובמהלך הדיון הבהיר עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כי ישנן נסיבות חריגות וקיצוניות שבהן היועמ"שית יכולה להתניע מהלך של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות במקרה של ניגוד עניינים של המשפט הפלילי, והוסיף כי "אף פעם אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי".
במהלך הדיון התייחס נציגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, לדברי נתניהו לאחר החקיקה, והשיב לשופטת ענת ברון. "רה"מ רצה לטפל בקרע בעם, הוא לא התייחס לרפורמה", הוא אמר, ואז השופטים הקשו ונשיאת העליון אסתר חיות ניסתה להבין למה התייחס נתניהו באמירתו "ידיי היו כבולות?", והוסיפה: "היתה מחלוקת ביניכם לבין היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לפרשנות על ניגוד עניינים. בגלל זה מחוקקים חוק יסוד?".
השופטת חיות "גידרה" את הדיון וגם את התוצאה האפשרית: אף אחד מהשופטים לא דן בביטול מלא של החוק, אלא באופציה להביא לדחיית תחולת החוק - כלומר, להחלתו בקנדציה הבאה - על מנת לוודא שהחוק אינו פרסונלי, ולא בא להיטיב עם ראש הממשלה.
על הטענות והרמיזות בדבר הפרסנוליות של החוק, ענו נציגי הממשלה, בין היתר, כי בשל העובדה שהחוק הוא חוק יסוד ומתייחס לכל הממשלות, מדובר בחוק לא-פרסונלי מעצם הוויתו. זאת ועוד, נציגי ראש הממשלה טוענים כי "נבצרות" בצורתה הנוכחית בישראל היא כלל לא דמוקרטית, ולא צריכה לעמוד על הפרק כלל.
חוק הנבצרות, כזכור, עבר בחודש מרץ האחרון, והוא קובע כי כי לא ניתן יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אלא במקרה של מצב חירום רפואי. הבוקר הפגינו עשרות מוחים מול ביתו של רה"מ נתניהו בירושלים וארבעה נעצרו.
עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הבהיר בדיון כי ישנן נסיבות חריגות וקיצוניות שבהן היועמ"שית יכולה להתניע מהלך של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות במקרה של ניגוד עניינים של המשפט הפלילי, והוסיף כי "אף פעם אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי".
עו"ד ענר הלמן, נציגה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה-מיארה, טוען כי היועמ"שית כלל לא סבורה שיש לה סמכות להוציא לנבצרות, או שהפרת ניגוד העיניינים עלולה להביא לנבצרות. קביעה זו מייתרת את הדיון בכללותו.
הלמן: "כבר הודענו על כך בתיק אחר, בעתירה של דן חלוץ, שם אמרנו שהאמירה לפיה הפרת הסדר ניגוד העניינים משמעותה שרה"מ לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו - היא מסקנה מרחיקת לכת".
בהמשך הדיון, נציגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, ענה לשופטת ענת ברון והתייחס לדברי נתניהו לאחר החקיקה: "רה"מ רצה לטפל בקרע בעם, הוא לא התייחס לרפורמה". השופטים הקשו ונשיאת ביהמ"ש חיות ניסתה להבין למה התייחס נתניהו באמירתו "ידיי היו כבולות?", והוסיפה: "היתה מחלוקת ביניכם לבין היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לפרשנות על ניגוד עניינים. בגלל זה מחוקקים חוק יסוד?".
עורך הדין מיכאל ראבילו המייצג את הממשלה טען כי החוק עלה למערכת הסנהדרין ( מערכת החקיקה הממוחשבת של הכנסת) ב-8 לפברואר. בתגבוה, חברת הכנסת יוליה מלינובסבקי מישראל ביתנו אמרה מהספסלים: "לא נכון". נשיאת ביהמ"ש חיות נזפה בה: "פה לא מדברים בלי לקבל רשות דיבור".
מגיש הצעת חוק הנבצרות, יו"ר הקואליציה אופיר כץ, בתגובה לדיון בבג״ץ: "כיוזם הצעת החוק וכיו״ר הוועדה שניהלה את הליך החקיקה, לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".
לסיכום החלק הראשון של דיון בחוק הנבצרות, נשיאה בית המשפט העליון אסתר חיות "גידרה" את הדיון וגם את התוצאה האפשרית: אף אחד מהשופטים לא דן בביטול מלא של החוק, אלא באופציה להביא לדחיית תחולת החוק - כלומר, להחלתו בקנדציה הבאה - על מנת לוודא שהחוק אינו פרסונלי, ולא בא להיטיב עם ראש הממשלה.
על הטענות והרמיזות בדבר הפרסנוליות של החוק, ענו נציגי הממשלה, בין היתר, כי בשל העובדה שהחוק הוא חוק יסוד ומתייחס לכל הממשלות, מדובר בחוק לא-פרסונלי מעצם הוויתו. זאת ועוד, נציגי ראש הממשלה טוענים כי "נבצרות" בצורתה הנוכחית בישראל היא כלל לא דמוקרטית, ולא צריכה לעמוד על הפרק כלל.
אחרי נציג הכנסת, עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, טען בפני בית המשפט שיש פסול בכך שבג"ץ מבקש לבטל את חוק הנבצרות, כי הוצאה לנבצרות של רה"מ נבחר היא בגדר "התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר והתערבות בנעשה בכנסת".
השופטת חיות הבהירה לעו"ד ראבילו כי "הצו על תנאי מדבר על דחיית תוקף החוק ולא על ביטולו", ואף הוסיפה כי "הדרך לרפא תכלית פרסונלית היא לקבוע שהחוק יחול מהממשלה הבאה. מה הבעיה בזה? יש פה הליך חקיקה שהיו בו פגמים ויש פתרון שהוא מתון".
בהקשר סמכות בית המשפט לקבוע מתי יחול החוק, השופט גרוסקפוף הוסיף להקשות: "לא יכולה להיות מחלוקת לגבי העובדה שלבתי המשפט יש סמכות לקבוע תחולה של חוק יסוד".
נציג הכנסת התייחס לפסק הדין "ממשלת החילופים" כדוגמא לפסק דין שניתן ע"י נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעבר: "ביחס לממשלת החילופין, בפסק הדין התייחסה הנשיא לשאלה אם זה שינוי של כללי המשחק ועל כך ענתה שלא, ושזה בסדר".
על כך ענתה חיות: "אני זוכרת את פסק הדין שלי קצת אחרת, אבל כנראה שזה בעיני הקורא. אני זוכרת שמתחתי ביקורת מאוד חריפה על התיקון הזה, צוינו כמה נסיבות מקלות ביניהן העובדה שזה אופציונלי וגם מפני שכשניתן פסק הדין הכנסת כבר התפזרה".
יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר על הדיון בחוק הנבצרות: "הדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות הוא לא לגיטימי. העם אמר את דברו בבחירות, ופקידים לא יכולים לבטל את הבחירה של העם. שופטים לא יכולים לבטל חוק יסוד ובטח שלא להמציא לעצמם או ליועמ"ש סמכות להדיח ראש ממשלה נבחר. זו האמת, וכל היתר הצגה גרועה וחסרת תוקף".
עו"ד יצחק ברט, נציג הכנסת, דיבר ראשון בדיון והגן על החוק. השופטים התעכבו על סוגיית הפרסונליות של החוק, ותהו האם מדובר בחוק שחוקק לצרכי ראש הממשלה באופן אישי. השופט יצחק עמית אמר כי "כתבתם במפורש שהמניע הוא פרסונלי פוליטי". נציג הכנסת אישר שאכן מדובר בחוק פרסונלי, אך טען שזה חסר חשיבות.
השופט יוסף אלרון הוסיף: "האם אדוני מסכים שבמקרה הנוכחי היה קיים מניע?" את הדברים הללו נציג הכנסת אישר, אך ביקש להפריד בין מניע לתכלית. השופט שטיין המשיך והקשה: "מה אני אמור לעשות כדי לדעת אם החוק פרסונלי או לא? מה השיטה?". נציג הכנסת ענה כי "המניע אולי פרסונלי אך התכלית אינה פרסונלית".
נציג הכנסת טען כי החקיקה לא יכולה פרסונלית, כי היא תקפה לממשלות שמגיעות לאחר מכן ולא רק לממשלה הנוכחית. על כך שאלה אותו השופטת ברק-ארז: "מה ההגדרה בעיניך של פרסונלי? לפי שיטת אדוני, חקיקה אף פעם לא תיחשב פרסונלית".
השופט עופר גרוסקופף טוען: "התכלית של החוק הייתה להקשות מאוד על הוצאת ראש הממשלה לנבצרות".
פרסום ראשון: בדומה לדיון בעילת הסבירות, שב"כ מעורב גם הפעם בבידוק בבית המשפט העליון ובאבטחה על השופטים, בעקבות רגישות הנושא.
עשרות מוחים התאספו הבוקר אל מול ביתו של רה"מ נתניהו בירושלים, בעקבות הדיון בחוק הנבצרות, כשהם נושאים שלטים האומרים "שרה תארזי- לוין נכנס".
ממחאת המילואימניקים אחים לנשק נמסר: "כך נראית מדינה בכאוס. ראש הממשלה בתואר נתניהו איבד את רוח המנהיגות ומתקשה לרסן את חבורת המופרעים מהקואליציה ובראשם ראש הממשלה בפועל יריב לוין והשר לכישלון לאומי איתמר בן גביר שגורר את ישראל למלחמת אחים. אבל העיניים שלנו על כדור ההפיכה המשטרית ואנחנו דורשים: נתניהו, עצור. אפילו רוטמן הבין - שהגזמתם״.
טרום הדיון בחוק הנבצרות, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מסר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות".
"העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות. תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי.בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה".
בג"ץ ידון בחוק הנבצרות בהרכב של 11 שופטים ולא בהרכב מלא, כפי שהיה בדיון על עילת הסבירות, מפני שעל פי ההערכות אין בכוונת בג"ץ לבטל את חוק היסוד - אלא רק לבחון את תוקפו כחוק פרסונלי. בג"ץ עשוי להכריע כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה, על מנת לא לאפשר חקיקה פרסונלית המיועדת לנתניהו באופן ספציפי.
יש לציין כי כבר התקיים באוגוסט דיון ראשון על חוק הנבצרות בבג"ץ ושלושת השופטים התבטאו בסוגייה. בסוף הדיון יצא צו על תנאי, שמעביר את האחריות לכנסת, שעליה להסביר את מטרת החוק.
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לחוק טרם עבר בכנסת ואמרה כי "השילוב בין מרכיבי ההצעה בהצטברם יכול להוביל למצבים אבסורדיים, בהם ראש הממשלה ימשיך לכהן בתפקידו, על אף העדר מסוגלות לכך, מבלי שניתן יהיה להביא להוצאתו לנבצרות מטעמים פוליטיים, ומבלי שתהיה סמכות לבית המשפט לתת סעד מתאים".
לפני כשבוע, נתניהו התבטא בעניין החוק ותקף את בית המשפט ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה. "משמעות דחיית כניסתו של החוק לתוקף הינה אחת", כתב נתניהו, "רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל".
סדר הטוענים בדיון צפוי להיות נציג הכנסת, פרקליטו של נתניהו, נציג היועמ"שית ולאחר מכן הארגונים העותרים.