פרשת כחלון והשופטת: לפני מינויה - השניים ערכו עשרות שיחות
מהחקירה עולה ששר האוצר עמד בקשר רצוף עם כרייף - חרף טענותיו • גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק: ייתכן שהיה צריך לחקור את כחלון באזהרה • למרות טענת השופטת - גלנט סירב לחבר בין השניים
בהמשך לחשיפת חדשות 13, בדבר קשר מחשיד בין שר האוצר משה כחלון לשופטת ביהמ"ש השלום אתי כרייף, היום (שלישי) פורסם כי השניים שוחחו עשרות פעמים – לפני מינויה של כרייף.
מיד לאחר החקירה של השופטת והעדות שהתבקש למסור כחלון, החליטו במשטרה לבצע מחקר תקשורת מקיף על השיחות בין השניים, והתוצאות היו חד משמעיות – כרייף ערכה 31 שיחות טלפון עם שר האוצר, כאשר חלק נכבד מהן היו לפני שהתמנתה לשופטת ב-7 ביוני 2016.
כמו כן, לפני המינוי השניים גם נפגשו בקפה תות שבחיפה. שר האוצר טען בחקירתו שהפגישה עם השופטת ארכה כעשר דקות בלבד, אך לפי איכון הנייד של כרייף השניים נועדו יחד במשך שעה שלמה.
ב-9 במאי 2016, למשל, השניים קיימו ארבע שיחות טלפון – זאת, חודש לפני המינוי שלה. ב-20 במאי נערכה שיחה בת חמש דקות וחצי בין כחלון לכרייף. שישה ימים לאחר מכן, כתב יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, לכחלון: "יצאנו כעת מהנשיאה נאור; כרייף תתמנה, סגורה". מיד לאחר מכן, כחלון התקשר לכרייף. ב-7 ביוני, שר האוצר חייג לכרייף ועדכן אותה שהוועדה אישרה את מינויה.
על פי מזכר של נשיאת בית המשפט העליון באותה תקופה, מרים נאור, מי שמסרו לשרת המשפטים דאז איילת שקד המלצה על כרייף לתפקיד שופטת, היו חברת הכנסת נורית קורן ושר האוצר כחלון.
בתוך כך, הסיבה לכך שלא נמצאו תכתובות בין כרייף לכחלון משנת 2016, בתקופת מינויה, אלא רק מהשנה האחרונה, היא שהשופטת הגיעה לחקירה ב-2019 עם טלפון חדש. את הישן, יש לציין, היא הביאה לבתה, בלי קשר לפרשה, שפרמטה אותו.
בהמשך לפרסום מאתמול, בדבר הודעות בין השניים מהשנה שעברה שכרייף מחקה אך המשטרה שחזרה, הערב פורסם בחדשות 13 כי השופטת לא מחקה רק תכתובות משר האוצר, אלא מגורמים אחרים כמו אישי ציבור ושופט עליון. אחת מהם היא ח"כ נורית קורן מהליכוד.
כמו כן, גורמים משפטיים אמרו היום שייתכן והם טעו כאשר בחרו שלא לחקור את השר כחלון באזהרה.
יש לציין, כי המשטרה לא לקחה ובדקה את הפלאפון של כחלון, מה שהיה עשוי לשפוך הרבה אור על הפרשה.
כמו כן, כפי שפורסם אתמול, ח"כ יואב גלנט קיבל פניה מכרייף שביקשה ממנו לחבר בינה לבין כחלון, אלא שבניגוד לאותה חשיפה, גלנט השיב לשופטת כי אינו רוצה להתערב בעניין. עם זאת, גם כאן המשטרה לא התערבה ולא גבתה עדות מגלנט, והשאלה מי חיבר בין השניים נשארה בעלטה.
מטעמו של השר משה כחלון נמסר: "המשטרה בדקה כל פסיק בחקירה ולא נמצא רבב במעשיי".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "במהלך חקירת הפרשה נבדקה מעורבותו של השר כחלון בבחירתה של השופטת כרייף לשיפוט, לרבות השפעת הקשר ביניהם על תמיכתו במינויה. במסגרת זו, נבחנו, בין היתר, המסרונים שהוחלפו בין השניים ושוחזרו ע"י המשטרה, נתונים סלולריים נוספים וכן נגבו מהשניים גרסאות, מהשר כחלון שתי הודעות והשופטת נשאלה אף היא על עניין זה במסגרת חקירתה. לאחר בחינת כלל חומרי החקירה ולאחר שקילת ההסברים שנתנו השופטת והשר בנוגע לטיב הקשר ביניהם, ונוכח העובדה שטיב הקשר ועוצמתו העולים מהמסרונים אינם מובהקים, ובעיקר נוכח העובדה שחלופת המסרונים שנתפסה התרחשה כחצי שנה לאחר בחירתה של כרייף לשיפוט, הוחלט כי לא קיים חשד סביר אשר מצדיק את חקירתו של השר באזהרה".
פרשת "מין תמורת מינוי": הגרסאות הסותרות של נוה וכרייף בדבר הקשר ביניהם
בליבת הפרשה עומדת מערכת היחסים בין כרייף ליו"ר לשעת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. על פי עדויות שהגיעו למערכת "המקור", ונחשפו היום, השניים מסרו במשטרה גרסאות סותרות על אופי הקשר ביניהם. בעוד נוה אישר קשר מיני עם כרייף, השופטת הכחישה והתעקשה שלא היה כך.
בחקירתו, כאמור, נוה הודה כי קיים קשר מיני עם כרייף בתקופה שבה הייתה מועמדת לתפקיד שופטת. כרייף, מצדה, הכחישה כל קשר מיני, וכאשר עומתה עם התכתובות אמרה: "המילים לא מכובדות ואני לא מגינה עליהן ואני נבוכה לקרוא אותן. בינן לבין מגע מיני וקבלת שוחד או מתן שוחד, המרחק רב מאוד".
בשלב כלשהו, נוה הוכנס לחדר החקירות וחזר באוזניה של כרייף על גרסתו. כאשר החוקר שאל את כרייף אם נוה משקר, היא ענתה: "אני לא אודה במה שלא היה. למה אפי אמר מין? אני לא יודעת. כל אחד מפרש אחרת קשר אינטימי. אני מייחלת שהאמת תצא לאור. כול כולי, מכף רגל ועד ראש, אמת וצדק".
כזכור, נוה כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים בתקופה המדוברת, אולם נשיאת ביהמ"ש העליון נאור אפשרה לו להשתתף בישיבות המקדימות – אלה שבהן התקבלו החלטות בפועל. נוה טען בחקירתו כי "הנשיאה והשרה שקד הן נשים דעתניות ועצמאיות, והניסיון להציד אותן כעושות דברי הוא פשוט מגוחך".
בתגובה, מטעמה של כרייף נמסר: "השופטת פעלה לקידום מועמדותה כמקובל ועל פי חוק, ונבחרה לכהונה בדין ובזכות תוך שהצביעו בעד מינויה שמונה מתוך תשעת חברי הוועדה, בכללן נשיאת העליון דאז. השופטת לא ביצעה כל עבירה ואנו בטוחים שלאחר שיישמעו טענותיה, יימצא כי לא דבק בה רבב והתיק ייסגר".