לאחר הודעת היועמ"ש: כץ ונתניהו נפגשו; הערכה - ייאלץ להתפטר

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש הערב (רביעי) עם שר העבודה והרווחה חיים כץ. זאת, בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד השר, בגין מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת המניות. על פי ההערכות, השר יתבקש לעזוב את תפקידו במשרד העבודה והרווחה בימים הקרובים.

מוקדם יותר היום, כאמור, הודיע היועמ"ש לשר על החלטתו הסופית להגיש נגדו כתב אישום. זאת, כפי שנחשף בחדשות 13. כתב האישום הועבר ליו"ר הכנסת, ולשר כץ עומדים שלושים ימים לבקש חסינות - צעד שהוא ככל הנראה יעשה. כתב אישום יוגש גם נגד מקורבו של כץ, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

עוד בחדשות 13:

היועמ"ש: השר חיים כץ יואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות

היועץ המשפטי יודיע: כתב אישום נגד השר חיים כץ בפרשת המניות

עוד החליט היועמ"ש לסגור באופן סופי את תיק התעשייה האווירית, על פי המלצת פרקליט המדינה ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. היועמ"ש סבור שעל השר כץ להתפטר ועל פי ההערכות, הוא אכן יעשה זאת. עם זאת, אם הדבר לא יקרה, סביר להניח שמנדלביט ידרוש זאת מרה"מ נתניהו. בכל מקרה חשוב להבין כי אין קשר בין שאלת החסינות של כץ כחבר כנסת להמשך כהונתו כשר.

מכתב האישום עולה כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית. בן-ארי הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקויטל, חברת החזקות ציבורית השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל.

לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים: במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון, ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.

על פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, בידיעה כי בן-ארי מחזיק באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק. במקביל לקידומה, על פי האישום, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה בין השניים, ובמסגרתה איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לצפות בו סוחר בני"ע ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.

בנוסף לכך, על פי האישומים, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בנירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

גם לאחר העברת הצעת החוק הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים.

עורכות הדין של השר כץ, נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "במה שכונה 'פרשת ניירות הערך', יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו".

עוד הצהירו עורכות הדין כי "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".