פשרה בין עיריית ת"א ל"ראש יהודי": ההקפות השניות יתקיימו בלי הפרדה

רגע לפני שמחת תורה, בית המשפט העליון דן היום (שישי) בהרכב של שלושה שופטים בעתירת ארגון "ראש יהודי", שמבקש להקים סוכה ולערוך אירוע הקפות שניות בכיכר דיזנגוף שבתל אביב במוצאי השבת. העמותה עתרה לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את החלטת העירייה, שביטלה את ההיתר לארגון מ"חשש להתלקחות נוספת" לאחר אירועי יום כיפור, אז פרצו עימותים ברקע הניסיון לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר" דיזנגוף. זמן קצר לאחר מכן הסכימה עיריית תל אביב לפשרה עם "ראש יהודי" - ואירוע ההקפות השניות יתקיים מחר בעיר החל מ-21:30. ראש העיר תל אביב רון חולדאי אמר כי "העירייה נענתה לבקשת בית המשפט, שלחץ לאפשר לקיים את האירוע בכיכר דיזנגוף, אך הבהיר שלא תהיה הפרדה מגדרית".

עיריית תל אביב-יפו נענתה לבקשת בית המשפט העליון, אשר ברוח הימים ועל רקע האווירה הציבורית המתוחה, לחץ לאפשר לקיים אירוע הקפות שניות על ידי ארגון ראש יהודי בכיכר דיזינגוף.

בית המשפט הבהיר לארגון שלא תהיה הפרדה מגדרית באירוע! ובכדי להפחית את הסיכוי לפרובוקציות הנחה לקיים את האירוע…

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) October 6, 2023

מברך על פסיקת בית המשפט העליון שהשיבה מעט שפיות ורוגע לעיר תל אביב.

רגע מכונן בדיון:
השופט שואל על מקור הסמכות ונציג העירייה אומר "לא נערכתי לדיון על שאלת הסמכות".
אלו בדיוק הסוגיות שבית משפט אמור לעסוק בהם!

עיסוק במקור סמכות, בפגיעה בזכויות שלא כדין וביקורת שיפוטית המבוססת >>>

— שמחה רוטמן - Simcha Rothman (@rothmar) October 6, 2023

״שישו ושמחו בשמחת תורה״

עוד כילדים בשכונה תל אביבית לא דתית חגגנו את מנהג ההקפות המשמח והמאחד באהבה וכבוד הדדי, וכך עוד אלפי אלפים כמונו בכל הארץ. אלה אירועים אמיתיים, כנים ומקרבים של אהבת ישראל, שהפכו לנחלתם של כל חלקי העם.

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) October 6, 2023

בשבוע שעבר הודיע ראש העיר תל אביב רון חולדאי על ההחלטה שלא לאפשר ל"ראש יהודי" לקיים בסוכות את האירועים שתוכננו על-ידי הארגון. "עיריית תל אביב-יפו קיבלה בלב כבד החלטה שמבטלת את ההיתרים לעמותת 'ראש יהודי' לקיים אירועים במרחב הציבורי. ההחלטה התקבלה לאחר שהארגון לא קיבל אחריות על האירוע בהפרדה שהתקיים בכיכר דיזנגוף ביום כיפור, ולא כיבד את ההיתר, את הנחיות העירייה ואת פסיקת בית המשפט בנושא".

האגודה לזכויות האזרח פנתה לבית המשפט העליון וביקשה להצטרף כידיד בית המשפט לערעור, ואמרה כי "התנהלות 'ראש יהודי' מעוררת סלידה, אך לעירייה אין סמכות לאסור על קיום אירועים בטיעון של הפרת הסדר הציבורי". באגודה טענו עוד כי "אם יאפשרו לעיריית ת"א לאסור על אירועים בטענה שהם 'מפרים את הסדר הציבורי', מחוץ לתל אביב רשויות מקומיות ישתמשו בטיעון הזה על מנת לפסול הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, אירועי מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית והופעות נשים בבמות בידור".

"לכל רשות מקומית סמכות – גם חובה – לאסור הצבת מכשולים שמיועדים להפרדה מגדרית, וככל שהוצבו – להסירם", הוסיפו באגודה לזכויות האזרח. "נפרד אינו שווה, ונפרדת אינה שווה, ועל כל הפועל להפריד בין נשים לבין גברים במרחב הציבורי לדעת כי הדבר אסור וכי מחיצותיו תופלנה. הדרת נשים משמעה פגיעה קשה באוטונומיה שלהן ובזכותן לשוויון מלא, ופרקטיקות של הדרת נשים פוגעות אף בזכותן של נשים לכבוד, שכן הן נוטות לדחוק נשים לאחור או הצידה, להשתיק את קולן ולשדר מסר פוגעני, שלפיו נשים נחותות מגברים.

"המערערת שגאה בייעודה לשנות את צביון מרכז העיר תל אביב ולפעול לשם החזרת חילונים בתשובה, הקימה אמצעים פיזיים להפרדה בין נשים לבין גברים בערב יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף. היא עשתה כן ביודעה שהמשיבה התנתה את האישור שנתנה בכך שלא תעשה זאת, וביודעה שהחלטתה של המשיבה אושרה על ידי בית המשפט הנכבד. התנהלותה מפרת החוק של המערערת בערב יום הכיפורים היתה מבישה ומעוררת סלידה, והיא נושאת באחריות לקורות אותו הערב", נכתב בבקשה לבית המשפט העליון.

עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח, אמר: "אם יתאפשר היום לעיריית ת"א לאסור על קיום האירוע של 'ראש יהודי' בטיעון של הפרת הסדר הציבורי, מחר תוכל כל רשות מקומית לאסור על קיום הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על שירת נשים ועל אירועי מחאה נגד האלימות בחברה הערבית".