היועמ"שית תוקפת: "קריאה לא לקיים צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תקפה הבוקר (חמישי) את שרי הממשלה, ובדברים שנשאה במהלך טקס הפרישה של שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, היא אמרה כי "למרות חשיבותה של העצמאות השיפוטית לתקינות עבודת הרשות השופטת, ומתוך כך לדמקרטיה, אנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות השיפוטית".

כך אנחנו מתמודדים בימים אלה עם תופעות כגון ניסיונות להלך אימים על היושבים בדין, אי מינוי שופטים תחת אלה שפורשים, והותרת בתי המשפט בתקינה חסרה", הוסיפה, "אך חמורות מכל אלה הן קריאות של גורמים בכירים ברשות המבצעת שאין בכוונתם לקיים צווים שיפוטיים - זוהי קריאה לריסוק הדמוקרטיה, זוהי מדינה ללא דין".

שר המשפטים יריב לוין אמר לשופט אלרון בטקס: "עם פרישתך היום פוחת מספר שופטי בית המשפט העליון ל-11. החסרון שאנו כבר מרגישים עם סיום כהונתך, כבוד השופט אלרון, נוכח התרומה הייחודית אשר תרמת לבית המשפט העליון, הוא ברור לעין כל. גיוון המערכת ומינוי שופטים בעלי רקע והשקפת עולם שונים זה מזה, הם הנתיב להשלמת הרכב בית המשפט העליון, בדרך שתוסיף לו עוצמה מקצועית, ותשיב לו את אמון הציבור".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית אמר לטקס: "אין זה סוד שחברי השופט אלרון ואני לא תמיד ראינו עין בעין בפסיקותינו. אך במצב כזה אין כל פגם. ההיפך הוא הנכון. דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית, הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה, והוא תורם בסופו של יום להעשרת השיח המשפטי ולשיפור השירות שניתן לציבור".

הימים אינם ימים כתיקונם", אמר הנשיא עמית, "והחברה הישראלית עומדת בפני אתגרים שכמותם טרם ידענו. בימים מורכבים כאלה, ראוי כי נעמיד לנגד עינינו את עקרונות היסוד שלאורם פעלה מדינת ישראל, והרשות השופטת בפרט, החל מיום הקמת המדינה לפני מעל 77 שנה: שלטון החוק, ערכי היהדות והדמוקרטיה, וזכויות האדם. רשות שופטת עצמאית היא רכיב הכרחי במארג האיזונים והבלמים הדמוקרטי, ובידיה הסמכות – והאחריות – להגן על הפרט ועל הציבור מפני פגיעה שלא כדין בזכויותיו, בין מצד פרטים אחרים ובין מצד השלטון. ברוח זו פעלו בתי המשפט לאורך כל שנות קיומה של המדינה, וכך נמשיך לעשות".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, אמר בטקס: "אין צורך להכביר מילים על הנזק העצום והמצטבר שהמחסור בשופטים גורם לכלל הציבור, לעינוי ולעיוות הדין ולפגיעה בכלל אזרחי ותושבי המדינה, אך המחסור אינו גזירת גורל אלא תוצאה של חרם חסר תקדים ובלתי מתקבל על הדעת מצד שר המשפטים, שמסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים".

"אני שמח שכבוד השר נמצא כאן, בבית המשפט העליון של מדינת ישראל", הוסיף בכר, "כאשר בראש ההרכב נשיא בית המשפט העליון ולצידו שלהשר יושבת היועצת המשפטית לממשלה,.אני מקווה שנוכחותו תואמת את רוח ימי הסליחות והתשובה, ומבטאת שינוי, הן בגישה הרואה בחרם, ובשיתוק פעולת מערכת המשפט כגישה לגיטימית להשגת מטרות ציבוריות, והן בגישה המאפשרת אי-ציות להחלטות וצווים שיפוטיים. גישה הכופרת בעיקר ובערש קיומנו כחברה דמוקרטית ומתוקנת, אשר נשמת אפה היא כבוד לחוק, לבית המשפט ולשופט, וציות מלא ובלתי מתפשר להחלטות בית המשפט, ועצמאות בית המשפט ועצמאות מוסד היועץ המשפטי".

עוד אמר בכר: "הסכנה העמוקה בחרם בשיתוק העבודה הניהולית של מערכת המשפט היא הניסיון לפגוע בעצמאותה, ולהכפיפה לרצונות הדרג הפוליטי. כולנו כאן שותפים לעמדה ולדעה שכל מערכת ציבורית, ובכלל מערכת המשפט בישראל, זקוקה לרענונים, לשינויים ולהתפתחות מתמדת. הדמוקרטיה הישראלית שגשגה בזכות עצמאות בית המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, מקצועיות והליך בחירת השופטים והיותו א-פוליטי, לצד התפתחות מוסד היועץ המשפטי לממשלה, עצמאותו ואי-תלותו הפוליטית. לשני אלו התווסף ממד שלישי שהוא הכרה מלאה, מוחלטת ואקטיבית של הנהגת המדינה החלה מהקמתה, לכבוד לבית המשפט ושלטון החוק ולעקרונות עליונות המשפט כפי שניסח אותם מנחם בגין ז״ל. שלושת היסודות האלה, עומדים למבחן בשנים האחרונות במדינת ישראל, ולערעור יסודות אלו מכוון הלחץ שמוצא את ביטויו באי-מינוי שופטים, נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט ואי-שיתוף פעולה באופן כללי, פגיעה בתקציב הרשות השופטת, פגיעה בלגיטימציה של החלטות, ועוד״.