היועמ"שית מתנגדת לשינוי בחירת נציב תלונות השופטים: "פוליטיזציה"
כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13, בהרב-מיארה פרסמה חוות דעת אודות הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, לפיה בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תועבר מהוועדה לבחירת שופטים למליאת הכנסת. "משמעות ההצעה היא הענקת בכורה לשיקולים הפוליטיים על פני השיקולים המקצועיים"
כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה הבוקר (ראשון) כי היא מתנגדת ליוזמתו של יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט שמחה רוטמן, שהגיש בשבוע שעבר הצעת חוק המבקשת להעביר את בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים למליאת הכנסת, וכתבה בחוות הדעת שפרסמה כי "קבלת ההצעה של ח"כ רוטמן תפגע בנציבות ובעצמאות הרשות השופטת בלי הצדקה". היא הוסיפה: "משמעות ההצעה היא הענקת בכורה לשיקולים הפוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים".
"הצעת החוק שבנדון מבקשת לשנות מן היסוד את הליך מינוי הנציב", כתבה היועמ"שית, "כמו גם את אמות המידה המקצועיות לבחירתו, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים והפרת האיזונים שנועדו להבטיח כי מוסד הנציבות יוכל למלא את תפקידו באופן אפקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, אך מבלי לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט. הצעת החוק אינה מציעה איזונים אפקטיביים אחרים, במקום אלה שהיא מפרה".
"בתמצית ייאמר, כי עמדתנו היא שהליך המינוי המוצע לנציב אינו מתאים למוסד נציב התלונות על השופטים, כפי שעוצב על-ידי המחוקק. יש בהליך המוצע כדי לפגוע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו, ולהוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, אף שלא ברור מהי ההצדקה לכך ואיזו תכלית עקרונית או מעשית הדבר משרת.
"בכלל זאת, הליך המינוי המוצע רחוק, בלשון המעטה, מלהבטיח כי לתפקיד החשוב והרגיש ייבחר אדם בעל כישורים הולמים וניסיון מקצועי הולם, ולמעשה לא הוצעו ערובות פרוצדוראליות או מהותיות לשם כך. כמו כן, הצעת החוק נועדה, לכאורה, להוביל למצב שבו לא תיווצר סיטואציה של אי-מינוי נציב לאורך תקופה ארוכה, אך מנגנון הבחירה המוצע עלול, בהסתברות של ממש, להוביל למבוי סתום מתמשך, וזוהי אחת הדוגמאות לחוסר קוהרנטיות בהצעת החוק".
"מכל מקום, העדר הסכמות קונקרטיות בין השר לבין ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בנוגע למינוי הקרוב איננו מצדיק חקיקה שמשנה מהיסוד את דרך המינוי של הנציב", סיכמה היועמ"שית, "בכל מקרה, יש בכך משום "שינוי של כללי המשחק תוך כדי המשחק", תוך כדי הליך המינוי של הנציב הבא. שינוי כה יסודי של הליך הבחירה של תפקיד חשוב ורגיש ואמות המידה לבחירתו, ראוי שייעשה מתוך ראייה כללית ומעמיקה, הצופה פני עתיד. זאת, תוך קיום עבודת מטה סדורה שתבהיר מהי ההצדקה לשינוי המצב הקיים )אם בכלל(, ומהם האמצעים ההולמים לשם כך, ולא מתוך ראייה צרה של אינטרסים רגעיים של נקודת זמן מסוימת, אגב מחלוקת קונקרטית ביחס למינוי הקרוב".
על-פי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, תהליך מינוי הנציב יעבור מהוועדה לבחירת שופטים אל הכנסת, בה יידרש רוב מיוחס של 70 חברי כנסת במליאה. אם החוק יעבור בסופו של דבר, נשיא בית המשפט העליון יאבד את השפעתו על בחירת הגורם שמפקח על התנהלות השופטים. הצעתו של רוטמן מגיעה על רקע עימות מתמשך בין שר המשפטים יריב לוין לשופטים בוועדה לבחירת שופטים, בעקבותיו לא מונה מחליף לנציב הקודם שסיים את כהונתו בחודש מאי האחרון. הנהלת בתי המשפט כבר הביעה את התנגדותה ליוזמה.
בהתייחסות להצעת החוק ותהליך מינוי הנציב, כתב רוטמן בשבוע שעבר בחשבון הטוויטר שלו: "כל 10 חברי כנסת, בלי קשר להשתייכותם הפוליטית, לקואליציה או לאופוזיציה, יוכלו להציע מועמד. נכון להיום, במשרה החשובה הזו לא מכהן איש וזאת בגלל המנגנון הבעייתי שקבוע בחקיקה המחייב הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון על זהות המועמד".
"החוק הקיים מייצר מציאות בעייתית מאוד של ניגוד עניינים", תקף יו"ר וועדת החוקה בהמשך, "כנגד מ"מ הנשיא השופט פוגלמן הוגשו תלונות שנכון להיום אין מי שיברר אותם. לא ייתכן שלשופט פוגלמן, או לחבריו בוועדה לבחירת שופטים, תהיה השפעה מכרעת על השאלה מי יהיה האדם שיברר את התלונות אודותם".
"לכן ההצעה מבקשת להוציא את בחירתו של המבקר מידיהם של המבוקרים, ולדאוג שנציב התלונות ייבחר בהסכמה רחבה, בהצבעה חשאית, ברוב גדול ומיוחס במליאת הכנסת", כתב רוטמן, והוסיף לסיום: "בכוונתי לפעול לקדם את הצעת החוק הזו שמביאה לידי ביטוי את הרצון בהסכמה רחבה ובהליך נקי, שקוף ודמוקרטי".