פוגלמן נגד רוטמן: "פוליטיזציה של בחירת נציב התלונות על שופטים"

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, התייחס היום (שלישי) בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא ליוזמתו של ח"כ שמחה רוטמן לשנות את שיטת המינוי של נציב תלונות הציבור על השופטים, ואמר: "תפקיד נציב התלונות על שופטים הוא חיוני לשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת המשפט. לשם כך, הנציב חייב להיות עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי. זאת, באופן שיבטיח את יכולתו לבחון תלונות ללא השפעות זרות או לחצים פוליטיים.

פוגלמן המשיך: "לצערי, הצעת החוק מבקשת להפוך את הליך הבחירה לפוליטי. אני תקווה כי מקבלי ההחלטות ישכילו לשמור על מעמדו העצמאי הנוכחי של הנציב ועל החיץ הקיים בינו לבין העולם הפוליטי. כך שגם בהיבט זה תשמר העצמאות השיפוטית".

על הליך מינוי השופטים הוסיף ממלא מקום הנשיא: "תקוותי היא כי עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים תושלם בהקדם, כמתחייב מהוראות הדין ומהאינטרס הציבורי".

על-פי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, מהחודש שעבר, תהליך מינוי הנציב יעבור מהוועדה לבחירת שופטים אל הכנסת, בה יידרש רוב מיוחס של 70 חברי כנסת במליאה.

אם החוק יעבור בסופו של דבר, נשיא בית המשפט העליון יאבד את השפעתו על בחירת הגורם שמפקח על התנהלות השופטים. הצעתו של רוטמן מגיעה על רקע עימות מתמשך בין שר המשפטים יריב לוין לשופטים בוועדה לבחירת שופטים, בעקבותיו לא מונה מחליף לנציב הקודם שסיים את כהונתו בחודש מאי האחרון.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייחסה ליוזמה של רוטמן, והודיעה כי היא מתנגדת להצעה. בחוות דעתה כתבה כי "קבלת ההצעה של ח"כ רוטמן תפגע בנציבות ובעצמאות הרשות השופטת בלי הצדקה". היא הוסיפה: "משמעות ההצעה היא הענקת בכורה לשיקולים הפוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים".

"הצעת החוק שבנדון מבקשת לשנות מן היסוד את הליך מינוי הנציב", כתבה היועמ"שית, "כמו גם את אמות המידה המקצועיות לבחירתו, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים והפרת האיזונים שנועדו להבטיח כי מוסד הנציבות יוכל למלא את תפקידו באופן אפקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, אך מבלי לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט. הצעת החוק אינה מציעה איזונים אפקטיביים אחרים, במקום אלה שהיא מפרה".

"בתמצית ייאמר, כי עמדתנו היא שהליך המינוי המוצע לנציב אינו מתאים למוסד נציב התלונות על השופטים, כפי שעוצב על-ידי המחוקק. יש בהליך המוצע כדי לפגוע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו, ולהוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, אף שלא ברור מהי ההצדקה לכך ואיזו תכלית עקרונית או מעשית הדבר משרת.

"בכלל זאת, הליך המינוי המוצע רחוק, בלשון המעטה, מלהבטיח כי לתפקיד החשוב והרגיש ייבחר אדם בעל כישורים הולמים וניסיון מקצועי הולם, ולמעשה לא הוצעו ערובות פרוצדוראליות או מהותיות לשם כך. כמו כן, הצעת החוק נועדה, לכאורה, להוביל למצב שבו לא תיווצר סיטואציה של אי-מינוי נציב לאורך תקופה ארוכה, אך מנגנון הבחירה המוצע עלול, בהסתברות של ממש, להוביל למבוי סתום מתמשך, וזוהי אחת הדוגמאות לחוסר קוהרנטיות בהצעת החוק".