בג"ץ: על הממשלה להציג סנקציות אפקטיביות נגד משתמטים תוך 45 יום
בג״ץ פסק כי המדינה מתנערת מחובתה לגייס חרדים, וכי על הממשלה להציג מדיניות אפקטיבית שתכלול "צעדי אכיפה משלימים בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי". בתוך כך, רבני הציבור הליטאי נתנו "אור ירוק" לקידום חוק הפטור מגיוס
בג"ץ קיבל הבוקר (רביעי) את העתירות של התנועה למען איכות השלטון ועותרים נוספים וקבע כי המדינה מתנערת מחובתה לגייס חרדים. על פי פסק הדין, על הממשלה להציג סנקציות כלכליות אפקטיביות נגד משתמטים עד 45 ימים. כמו כן, על המדיניות לכלול "צעדי אכיפה משלימים בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי" והובהר כי "הצעדים שייבחרו נדרשים להיות כאלה שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי יהיו אפקטיביים כמכלול ויביאו לשינוי ממשי".
עוד נכתב בפסק הדין כי "ככל שהמדיניות שתיקבע תאפשר יצירת ערוצי מימון עוקפים, לא ניתן יהיה לראותה כאפקטיבית, וממילא, כממלאת אחר התנאים הנדרשים". בנוסף, הודגש: "אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס, למשל כאלה המוענקות לתלמיד ישיבה בתור שכזה, כאשר הימצאותו בישיבה משמיעה השתמטות מחובת הגיוס".

התנועה לאיכות השלטון הגיבה לפסיקת בג"ץ ואמרה: "כעת נדרשים מעשים בשטח, בשעה שצה"ל משווע ל-12,000 לוחמים נוספים ומערך המילואים קורס תחת הנטל, נגמרו הימים שבהם ניתן היה לגלגל את הבלוף, למרוח זמן ולהונות את הציבור והמערכת המשפטית שוב ושוב. אנו דורשים מהממשלה ליישם את הפסיקה באופן מיידי באכיפה פלילית וכלכלית נחושה ומתריעים כי אסור לקדם את חוק ההשתמטות המביש שמוביל כעת ח"כ ביסמוט יחד עם העסקנים החרדים".
סמנכ"ל משפט בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, אמר: "לא מדובר בפסק דין אקטיביסטי, אלא בפסק דין שנעוץ עמוק בתוך החוק הקיים, ולאחר מספר שנים שבהם ממשלת ישראל מפרה אותו בבוטות . אותה ממשלה שכבר שלוש שנים רודפת את בית המשפט העליון של מדינת ישראל, מוכיחה פעם נוספת מדוע אנחנו זקוקים לבית משפט חזק ועצמאי שיוודא שממשלת ישראל פועלת על פי חוק, ולא על פי שיקולים פוליטיים זרים המנוגדים לטובת הציבור שאותו היא אמורה לשרת".

בתוך כך, מנהיגי הציבור הליטאי הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש הודיעו היום לחברי הכנסת של דגל התורה כי הוחלט לתת "אור ירוק" לקידום חוק הפטור מגיוס בוועדה בהקדם. מדגל התורה נמסר כי "לאחר שתוגש הצעת החוק במלואה ועוד בטרם ההצבעה בכנסת, ההצעה תעלה על שולחנם של גדולי ישראל ושם יוחלט סופית לגבי אופן ההצבעה על החוק".
על פי ההודעה, הרבנים אישרו להתקדם עם נוסח מרוכך שצפוי להתקל במכשול מול הייעוץ המשפטי של הכנסת, אך הדבר עשוי לאפשר לש"ס לחזור בהם ולאייש מחדש את התפקידים הקואליציוניים מהם התפטרו לפני כחודש. יו"ר אגודת ישראל, חבר הכנסת יצחק גולדקנופף, לא קיבל את טיוטת החוק, ובמפלגה הבהירו: "לא נתמוך בשום הצעת חוק הכוללת סנקציות או פגיעה כלשהי במעמדם ובזכויותיהם של לומדי התורה כפי שהיה נהוג עד היום".
בבתי הרבנים הבהירו כי טרם ניתנה הוראה מפורשת לתמוך בחוק. מטרת האישור להמשיך בקידום הנוסח שהוצג היא לבדוק עד כמה ניתן למתוח את גבולות הייעוץ המשפטי, זאת על מנת לא להיראות פשרניים מול הרבנים המתנגדים למתווה ביסמוט.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כתב בחשבון הטוויטר שלו: "הליכוד והמפלגות החרדיות סיכמו לקדם את חוק ההשתמטות. בכך הם גוזרים מאות ימי מילואים נוספים על המילואימניקים. איך הם מעזים? אהיה ברור: כבר בישיבת הממשלה הראשונה בראשותי, נבטל חוק אנטי ציוני בזוי זה. אל תתייאשו. עוד יהיה פה טוב.

לפני כשבוע פורסם בחדשות 13 כי בבתי הדין הרבנים של המפלגות החרדיות דנו באפשרות להפעיל את נשק יום הדין - ולהכריז על חרם משותף של מוצרי דגל בחברות מובילות כדי להביא לפגיעה כלכלית במשק. על פי ההצעה, אדמו"רים וחברי מועצות גדולי וחכמי התורה, מחודש מסוים הצרכנים החרדים יחרימו מוצרים של חברות כמו אסם, תנובה או שטראוס ושל שלל חברות גדולות ומשפיעות.
גורם בבתי הרבנים אמר כי "הציבור החרדי מונה כמיליון ורבע נפש, אנחנו יכולים לגרום לנזק כלכלי משמעותי לחברות גדולות וזה יפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. לא נשב בשקט ונחטוף". מומחים כלכליים סבורים שצעד כזה אכן יפגע במשק, אך עדיין לא ברור מה יהיו מימדי הנזקים לחברות.

כזכור, מפלגת ש"ס הודיעה לפני כחודש כי חברי הכנסת של הסיעה פורשים מתפקידיהם הקואליציוניים בכנסת, בהתאם להוראת מועצת חכמי התורה, לפיה "על הממשלה להביא להצבעה את החוק להסדרת מעמד בני הישיבות לא יאוחר מפתיחת מושב החורף של הכנסת - דבר אשר למרבה הצער טרם קוים".
"כשיוסדר מעמדם של בני הישיבות, ש״ס תשוב לתפקידיה בממשלה ובכנסת", נמסר, "עד אז, ש״ס תפעל בתיאום מלא עם הסיעות החרדיות ותתייעץ באופן רציף עם מועצת חכמי התורה בכל הנוגע לעמדתה בהצבעות במליאת הכנסת".



