בדרך למשבר חוקתי? ההצהרה החריגה של לוין - וההשלכות
שר המשפטים הצהיר כי הוא אינו מכיר בבחירתו של השופט עמית לנשיא ביהמ"ש העליון, חרף העובדה שמונה לתפקיד בוועדה לבחירת שופטים - אך הוא מחויב על-פי חוק לשתף עם הנשיא פעולה במספר נושאים חשובים, בהם הניהול השוטף של הרשות השופטת. במידה ויימנע מלעשות זאת - עשוי להתעורר משבר חוקתי
בדרך למשבר חוקתי? אחרי ששר המשפטים יריב לוין הצהיר אתמול (ראשון) שהוא אינו מכיר בבחירתו של השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, עולות שאלות בנוגע לחוקיות ההצהרה - וההשלכות שלה על מערכת המשפט בפרט ועל המדינה בכלל.
שיתוף הפעולה של שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון בשורה של נושאים לא מתבסס על רצון טוב או על כימיה - אלא על החוק. למשל, נציב הקבילות נגד שופטים אמור להיות ממונה על-ידי נשיא ביהמ"ש העליון ושר המשפטים כאחד. מאז מאי 2024 אין נציב כי לוין לא הגיע להסכמות עם עמית, שהיה מ"מ נשיא העליון בשנה האחרונה. עכשיו, לשיטתו, הוא גם לא יגיע לעולם להסכמות כאלה - כי אינו מכיר בעמית כנשיא.
כמו כן, נשיאי בתי משפט מחוזיים ובתי משפט שלום מתמנים גם הם בהחלטה של השר שמותנית בהסכמה של נשיא בית המשפט העליון. בנוסף, החלטה על כהונה בפועל של שופטים לתקופה קצובה שנועדה לפתור את העומס האדיר במערכת ולסייע לאזרחים שסובלים שנים מעינויי דין, כמו גם מינוי שופטים עמיתים שכבר אחרי גיל פרישה - חייבות גם הן להיעשות בהסכמה.
כל אלו מתווספים גם לניהול השוטף של הרשות השופטת - בהם מציאת פתרונות נקודתיים או מערכתיים לבעיית העומס והיעילות. על כן, עולה השאלה כיצד לוין מתכוון לבצע את המשימות הללו מבלי שהוא מכיר בנשיא העליון? יש לציין כי הימנעות מכל הפעולות הללו, שעל שר המשפטים ונשיא העליון לעבור עליהם במשותף, היא לא אופציה חוקית - וכלל אינה נתונה לשיקול דעתו של לוין. היא מעוגנת בחוק.
במידה ושר המשפטים יבחר להימנע מלעשות זאת בכל מקרה, זה יביא לאחת משתי האפשרויות הבאות: או שיחויב לעשות זאת שוב על-ידי בג"ץ, כפי שחויב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שייחשב כמי שמפר את החוק, ואולי בקרוב, כמו במקרה בן גביר - גם בעניינו תיאלץ היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להביע את דעתה בשאלת חיוב פיטוריו של שר המשפטים.