היועמ"שית: "הימנעות ממינוי נשיא קבוע לעליון - חוסר סבירות קיצוני"

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה הערב (ראשון) את עמדתה לגבי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ובה כתבה כי "לעמדת המשיבים, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ובתפקודה של הרשות השופטת". על כך ששר המשפטים יריב לוין לא ממנה נשיא קבוע, אמרה כי הדבר "מהווה חוסר סבירות קיצוני".

לדברי היועמ"שית, "החובה למנות נשיא לבית המשפט העליון מעוגנת בחוק. קיים 'צורך' אובייקטיבי אינהרנטי מובהק בבחירת נשיא על דרך קבע, הועל כן, חלה חובה על השר לכנס את הוועדה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. הדברים נכונים מקל וחומר ומקבלים משמעות מיוחדת ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת. הרשות השופטת היא אחת משלוש הרשויות המהוות את עמודי היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית. יציבותה ועצמאותה של הרשות השופטת הם מאפיינים יסודייים של הדמוקרטיה הישראלית ותנאים בסיסיים, אין בלתם, לתפקודה התקין ולהגשמת יעודה החוקתי במשטר דמוקרטי".

עוד מוסיפה בהרב-מיארה כי "המשמעות של פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת והחלשתה, תוך שהרשות המבצעת אינה מאפשרת הצבעה, לפרק זמן ממושך, על המינוי לתפקיד ראש הרשות השופטת, היא הפרת האיזון בין רשויות המדינה ופגיעה מובהקת בעקרון הפרדת הרשויות". לדבריה, "מצב דברים זה בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל".

בהתייחסות לפעולותיו של לוין, כתבה: "הימנעות השר מהפעלת סמכותו לכינוס הוועדה והעמדת בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון על סדר יומה, שמנוגדת לחובות המוטלות על פי דין, אף מהווה בנסיבות העניין גם חוסר סבירות קיצוני".

בכנס להשבעת 109 שופטים בבית הנשיא, אמר לוין: "יושבים כאן היום איתנו שופטים ורשמים בכירים רבים אשר בעבר לא היה להם שום סיכוי להיבחר, למרות היותם בעלי כישורים ויכולות. אנשים בעלי השקפות עולם שונות ובעלי רקע אישי ומקצועי מגוון. אני מבקש במעמד הזה לומר לחבריי לוועדה, המלאכה הקשה הניצבת בפנינו טרם הושלמה. נותרו עדיין מינויים שעלינו להשלים, ובראשם המינויים לבית המשפט העליון. אני משוכנע שאם נגלה פתיחות ונכונות לפשרות, כפי שגילינו עד עכשיו, נצליח להגיע להסכמות גם בעניינים האלה".

לדבריו, "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות. הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית. הטקס שמתקיים היום מוכיח - שזו לא הדרך. דרך ההסכמות היא היחידה, ואין בלתה".

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים גם הוא: "אני שב וקורא לכם, ולכלל חברות וחברי הוועדה, להשלים את מלאכת איוש התקנים החסרים בכל הערכאות, כולל בבית המשפט העליון בהידברות. כפי שציינתי בטקס הקודם - אני סבור כי בעת הקשה הזאת כולנו צריכים להתחייב לכך – להתאמץ, לבוא לקראת, אפילו לוותר קצת בשביל למצוא את שביל הזהב ולהמשיך ולמלא את שורות השופטים והמערכת המשפטים כולה".

הרצוג המשיך: "אני מאמין שבעת הזו – הרגישה והמאתגרת כל כך – דרושה לנו יותר מתמיד מערכת משפט איתנה, חזקה, יציבה ובוטחת, המשרה אמון בציבור כולו, הקשובה לכלל האזרחים - קטן כגדול, ומבטיחה את זכויותיהם וחירויותיהם. דרושה לנו מערכת משפט עצמאית, מגוונת ובלתי-תלויה - הנותנת שירות טוב לאזרחים, מפקחת על כלל זרועות השלטון – הן המרכזי והן המקומי, מציבה תמרורים כשצריך ומניפה דגלים כשצריך והכול על פי הדין".

לפני עשרה ימים, במהלך ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, לוין תקף בחריפות את בית המשפט העליון - והאשים את שופטיו בהתנהלות המייתרת את עבודת הממשלה. "בית המשפט העליון רומס את זכויותיו של חלק גדול מהעם", האשים לוין, והמשיך: "הוא מבטל חוקים מתי שבא לו".

בהמשך תהה "למה צריך ממשלה אם יש את בית המשפט העליון?", והוסיף: "אין לבית המשפט שום בלמים ואיזונים". בתגובה לדברים, השופטת דפנה ברק ארז, חברת הוועדה, השיבה: "בוודאי שיש לנו איזונים ובלמים. יש לנו בין השאר את כללי האתיקה ובגלל זה אני לא יכולה לענות לך".

דבריו של לוין מגיעים ברקע סירובו למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בעקבות הסתייגויותיו מהשופט יצחק עמית, שעל-פי שיטת הסניוריטי אמור היה לרשת את הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות.