היועמ"שית על חוק הגיוס: "הממשלה מונעת מאיתנו לשמש כשומרי הסף"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התייחסה היום (שני) לסוגיית חוק הגיוס בכנס לשכת עורכי הדין שנערך בעיר אילת, ויצאה נגד התנהלות הממשלה. "ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי מתחום הגיוס כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה מהאינטרס הציבורי", הזהירה היועמ"שית, ואמרה: "הממשלה ביקשה למנוע מאיתנו לשמש כשומרי הסף, ולבטל את יכולת הייעוץ המשפטי לשמש כבלם ששומר על שלטון החוק".

עוד אמרה בהרב-מיארה: "אנו עדים לניסיון לפוליטיזציה של שירות המדינה. 2023-2024 יזכרו כשנים קשות. נוכחנו כי העם בישראל חזק - אך הדמוקרטיה שלנו שברירית. אין בישראל מערכת משטרית כוללת של איזונים ובלמים, ואי התלות הפוליטית של אנשי השירות הציבורי ומערכת משפט חזקה הן ערובות לשלטון החוק. כמו כן, העובדה כי הוחלט לדחות הצעה המעגנת בחוק את מחויבותה הממלכתית והא-פוליטית של המשטרה היא נורת אזהרה. פקודת המשטרה היא איננה חוק רגיל, היא חוק משטרי המעגן שימוש בסמכויות פוגעניות במיוחד נגד הפרט. החשש מפוליטיזיצה של משטרת ישראל הוא ממשי. המשטרה שייכת לציבור וחווה חובת אמונים לציבור. היא אינה משטרה של הממשלה".

כמו כן, היועמ"שית גינתה את הצווים שהוציא בית הדין בהאג: "א-סימטריה היא מאפיינת של מלחמה בין מדינות דמוקרטיות ובין ארגוני טרור. חמאס לא רק מפר את כללי המשפט הבינלאומי אלא גם מנצל באופן מניפולטיבי את מחויבותה של ישראל לכללים האלה. ההחלטה של התובע בהאג לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון מחוסרת כל בסיס, וההשוואה בין הדרג המדיני לרבי המרצחים של החמאס היא ליקוי מאורות".

"הדין הישראלי מאפשר מנגנון חקירה עצמאית כמו ועדת חקירה ממלכתית שאינה תלויה בדרג הפוליטי, ובימים אלו אנו מקדמים במישור הפלילי את ההתבטאויות הלא לגיטימיות בנושא המלחמה", הוסיפה היועצת המשפטית, ובתגובה לטענה כי כלי המשפט הפלילי אינם מספקים לבצע בדיקה מקיפה במהלך המלחמה, אמרה: "בארגז הכלים המשפטי קיימים פתרונות".

הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי, התייחסה גם היא לצווי בית הדין בהאג, ואמרה: "מנגנוני הבדיקות והחקירות בצה"ל, ובהם מנגנון התחקור המטכ"לי והמשטרה הצבאית החוקרת, הם מנגנונים מקצועיים ועצמאיים. הם מונחים מקצועית על-ידי הפרקליטות הצבאית, ואינם כפופים לשרשרת הפיקוד המעורבת בלחימה. בגופים אלה משרתים אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, בעלי יכולת מוכחת לבדוק ולחקור אירועים אופרטיביים, באופן מקיף ויסודי. מקצועיותם ויכולותיהם של גופים אלה, הוכרו בעבר גם על-ידי גופים בין-לאומיים, לרבות תובע בית הדין בהאג".

"ממצאי הבדיקות והחקירות, מועברים כולם לבחינה של הפרקליטות הצבאית, לצורך קבלת החלטה על הצעדים המשפטיים הדרושים. כל החלטה מתקבלת לגופה, מתוך עצמאות שיקול הדעת שלנו, ומחויבותנו הבלעדית לחוק.
בשלב זה אוכל לציין, כי עד כה נפתחו כשבעים חקירות-מצ"ח בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות", הוסיפה הפצ"רית, ואמרה: "במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר 'שדה תימן', כמו גם למותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן".

כמו כן, ממלא מקום נשיא בית השפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, יצא נגד שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן בכנס לשכת עורכי הדין, על רקע התקפותיהם החוזרות ונשנות נגד שופטים ועיכוב מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "לצערי, בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים. להבדיל מביקורת לגיטימית על תוכנן של החלטות, אין מקום להתקפות אישיות שנועדו להטות את פסיקותיהם של שופטי ישראל. ניסיון זה לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית באמצעות מתקפות ולחצים אישיים – לא יצלח", אמר השופט פוגלמן.

"עם זאת, לא אכחיש - דיוני הוועדה לבחירת שופטים בחודשים האחרונים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים", הוסיף מ"מ נשיא העליון, וטען: "בתקופה זו אף נרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מדיוני הוועדה, והמלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה".

בדבריו, השופט פוגלמן התייחס גם לעיכוב מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני למעלה משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לביהמ"ש העליון, וכן טרם נבחרו שופטים במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגייה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא". ממלא מקום נשיא העליון הזהיר: "המצב שבו לא ממונה לבית המשפט העליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה".

בנוסף, ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר נשא דברים בכנס, והתייחס למגעים התקועים לעסקה: "המציאות שבה נשים וגברים שהופקרו ב-7 באוקטובר עדיין בשבי חמאס, היא מציאות לא אנושית, לא ישראלית ובעיקר לא יהודית. אין מצווה גדולה ביהדות מפדיון שבויים. לא די במעשי הגבורה של העם בשביל ליצור את המציאות לה עם ישראל ראוי. על הממשלה לקבל את ההכרעה הערכית והלאומית המתבקשת, והיא לעשות הכול בכדי להשיב את החטופים הביתה, ובראש ובראשונה לקבוע שהחזרת החטופים זו המטרה העליונה בחשיבותה".

"ללא החלטה ערכית ומנהיגותית זו, הממשלה אינה מקיימת את חובת האמונים הבסיסית אותה היא חבה לאזרחיה, שכבר הופקרו על ידה פעם אחת, ויש לומר - פעם אחת יותר מידי. לממשלה שלא מקיימת את חובת האמונים כלפי אזרחיה אין זכות קיום. אומר את הברור מאליו, לא תהיה תקומה לחברה הישראלית מבלי שהחטופות והחטופים ישובו הביתה", הוסיף.

עוד אמר בכר כי "איתמר בן גביר שבאופן מביש משמש כשר בממשלת ישראל, הצהיר שהוא רוצה להתיישב בעזה. על ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר שר כזה מממשלתו, ובהיעדר פיטוריו הוא האחראי להשלכות דברי הבלע הללו". בסיום דבריו, ראש לשכת עורכי הדין הודה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ואחד מהנוכחים בקהל קם וצעק לעברו: "זה לא בשמנו, אתה לא מייצג אותנו".