בג"ץ פסל את החוק שנועד לתמרץ יציאת עובדים זרים מישראל

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, ביטל היום (רביעי) את החוק שלפיו ניתן לשלול פקדונות כספיים של עובדים זרים שלא יצאו מישראל במועד, וקבע כי מדובר ב"פגיעה בלתי-מידתית בזכות לקניין". בכך קיבל בית המשפט את עתירת עתירת "קו לעובד" והאגודה לזכויות האזרח. לפי החלטת בית המשפט, "הסדר הניכוי", שנועד לתמרץ יציאת עובדים זרים, "שמכוחו עשויות להישלל כלל ההפרשות הסוציאליות שהופקדו לטובת עובד זר שעבד בישראל כחוק אך לא יצא ממנה במועד, פוגע בזכות החוקתית לקניין באופן שאינו מידתי".

בית המשפט קבע כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים וככל שלא יגובש הסדר חלופי כאמור, יבוטל הסדר הניכוי.

בהחלטת בג"ץ נכתב כי "בהתאם להסדר שנקבע בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ובתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016, מחויב כל מעסיק של עובד זר בענפי הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, מוסדות הסיעוד, המלונאות והתעשייה, להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שבהן חב המעסיק ביחס לאותו עובד. קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד, כך שעובד שיצא לאחר תום תקופת השהייה שהותרה לו – ינוכה מכספי הפיקדון שלו סכום שילך ויגדל, ולאחר שישה חודשי שיהוי עלול העובד הזר לאבד את זכאותו לכספי הפיקדון כולם".

"בעתירות נטען כי מנגנון הניכוי האמור פוגע פגיעה קשה ובלתי-מידתית בזכויותיהם של העובדים הזרים, ועל כן יש להורות על בטלותו. כך, למשל, אחד העותרים - אזרח סין, שעבד בישראל בענף הבניין כחוק במשך 12 שנים ונצברו עבורו בפיקדון 93,717 שקלים, נשלל ממנו מלוא הפיקדון בשל יציאתו מישראל לאחר המועד שנקבע לו.

עוד נקבע כי "תכלית מנגנון הניכוי הינה הגברת התמריץ של העובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו החוקית בישראל, וככזו היא תכלית ראויה. עם זאת, צוין כי הצדדים לא הציגו ולו דוגמה אחת למדינה שבה מהגרי עבודה עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי".

דעת הרוב הוסיפה ועמדה על כך שהנתונים שהציגו משיבי הממשלה לגבי השנים שבהן הופעל מנגנון הניכוי, "מעוררים שאלות לא מבוטלות באשר ליעילותו, ומנגד – עוצמת הפגיעה בזכות לקניין הנגרמת מהפעלת מנגנון הניכוי היא משמעותית ביותר. בהקשר זה צוין כי ההסדר שנקבע חושף את העובד לאפשרות שייאבד את כל התשלומים הסוציאליים שהפקיד עבורו המעסיק במשך שנות העסקתו בישראל – סכומים שעשויים להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים, וזאת אך בשל שיהוי של מספר חודשים ביציאה מישראל".

עוד צוין כי "מנגנון זה מופעל ביחס לאוכלוסייה פגיעה ביותר, שתישלל ממנה רשת ההגנה המינימלית שעמה אמור העובד הזר לעזוב את ישראל לאחר תקופת עבודתו בה. כן צוין כי ביחס לעובדים מסתננים – שנכנסו לישראל שלא כדין – קיים כיום הסדר החושף לכל היותר 33% מהפרשות המעסיק לאפשרות של ניכוי. לפיכך, נקבע כי אין מנוס מן המסקנה לפיה מנגנון הניכוי פוגע בזכות לקניין באופן בלתי מידתי, ומשכך הוא אינו חוקתי.

השופט נועם סולברג, שהיה בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות וכי אין מקום להתערב בהסדר הניכוי. לעמדת השופט סולברג, "בנסיבות העניין הזכות לקניין אינה נפגעת, וזאת בשים לב להסכמתו של האדם הזר להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו עמו מראש; לעובדה כי לאותה הסכמה נוספה פעולה אקטיבית מצדו (הימנעות מלעזוב את הארץ), שיש בה משום פגיעה בכלל אזרחי ישראל; וכן בשים לב לכך שפעולה זו מהווה עבירה על חוק הכניסה לישראל".

השופט סולברג הוסיף כי "אף אם היה מניח שהסדר הניכוי אכן פוגע בזכות הקניין של העותרים, לגישתו הסדר זה עדיין צולח את מבחני המידתיות. זאת, בין היתר, משום שאין די בהטלת ספק או בהעלאת סימני שאלה ביחס למידת התועלת הצומחת מן ההסדר כדי להביא לביטולו. כל עוד לא הציגו העותרים נתונים ברורים המלמדים על כך שההסדר אינו מקיים יחס ראוי בין התועלת ובין הפגיעה, לא סתרו את חזקת החוקתיות של הסדר הניכוי, והוא עומד בתוקפו".

ב"קו לעובד" ובאגודה לזכויות האזרח בירכו על ההחלטה ואמרו: "פסק הדין מדבר בעד עצמו. חוק שמאפשר גזילת כספי פנסיה ופיטורים של עובדים הוא חוק מרושע, ולא בכדי אין בשום מקום בעולם הסדר מהסוג הזה. מי שהוזמנו לעבוד בישראל בעבודות קשות זכאים כמו כל עובד אחר לזכויות שצברו בעבודה, וכשם שעובדים ישראלים אינם נקנסים בפנסיה שלהם – כך גם מהגרי עבודה.

"ברור לנו שכעת יגיע תורם של חברי הקואליציה הקיצונית לגדף את בג"ץ, שלא מאפשר להם לעולל ככל העולה על רוחם. להם נזכיר, כי זכויות אדם הן של כל אדם, גם של מי שאין לו כוח פוליטי, ותפקידו של בג"ץ הוא לעצור את הכנסת ואת הממשלה כשהן דורסות אותן".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תקף את ההחלטה: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה. פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרשיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת".

יו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו, אמר בתגובה על החלטת בג"ץ: "אם למישהו עוד היה ספק שהרפורמה הכרחית, הוא קיבל כעת התרת ספקות מוחלטת. כיו"ר הוועדה לעובדים זרים, אני עושה כל מאמץ לעודד יציאה מרצון של עובדים בלתי חוקיים. בא בג"צ ופשוט מסכל את כל המאמצים. למה לא לגמור עם זה ופשוט לתת להם אזרחות?! בלי תמרוץ הם לא יעזבו. וכן, את בג"ץ יש לרסן".