המפכ"ל אחרי הדיון ב"חוק בן גביר": "התערערות בעבודת המשטרה"

בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בהרכב של תשעה שופטים בעתירות נגד השינויים בחוק פקודת המשטרה, "חוק בן גביר". התיקונים שהכניס השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מעניקים לו סמכויות שונות, בהן כאלה המקנות התערבות בנושאים שונים בפעילות המשטרה. כשעה וחצי לאחר תחילת הדיון, הגיעו אליו בן גביר והמפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי, שביקש להציג את עמדתו - אך נדחה. הערב פרסם המפכ"ל את המסמך שהגיש לבג"ץ: "ההכרעות שיתקבלו בעתירה זו הן קריטיות לעתיד המשטרה ולתיפקודה. הן ישפיעו באופן עמוק על דמותה של המשטרה; על יכולתה לבצע את משימותיה באופן ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועל יכולתה למלא את ייעודה על פי החוק באופן חוקי. משטרה שאינה ממלכתית; משטרה המושפעת משיקולים זרים; לא יכולה לבצע את תפקידה, ובהכרח תאבד את אמון הציבור.

"אני עומד לסיים בקרוב את כהונתי כמפכ"ל לאחר כ-38 שנות שירות, רובם בתפקידים מבצעיים ולאחר כהונה של שלוש וחצי שנים כמפכ"ל, בהם עבדתי עם שלושה שרים. עתידה של המשטרה ושל החברה בישראל חשוב לי ועל כן בחרתי להתייחס לנושאים הנדונים בעתירה. לכן ומתוך דאגה לעתיד המשטרה, אני מבקש להציג בפני בית המשפט הנכבד, בתמצית, את התובנות שלי בנושאים אלה, בהם עוסקת העתירה על פי ניסיוני הרבה ועל בסיס היכרות מעמיקה של עבודת המשטרה והממשק שלה עם הציבור. איני מתכוון להתייחס כאן להיבטים אישיים כלשהם או לענייני הרגע, אלא אך ורק לסוגיות מקצועיות, וליסודות העקרוניים הנדרשים לשם תפקודה התקין של משטרת ישראל, ולממשק הראוי בינה לבין הדרג המדיני, כפי שאני רואה אותו מניסיוני. ההתייחסות להלן אינה עוסקת בהיבטים משפטיים שאינם בתחום מומחיותי ואינני מתכוון להתייחס לסוגיות החוקתיות. אני כן מבקש להתייחס למה, שלהבנתי, חסר בחוק, וצריך היה להיות בו.

"אני מבקש להדגיש שני עקרונות בסיסיים בעבודת המשטרה, אשר מבהירים את ההכרח בעצמאות המשטרה, ואת ההפרדה הרעיונית בפעילותה מול הדרג המדיני: העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב. בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. כאשר שוטר ניגש לאזרח לצורך הפעלת סמכות, בין אם מדובר על נהג או על חשוד או על פיזור מחאה בלתי חוקית – האזרח חייב לראות לפניו את החוק ולא את הממשלה או שר פלוני".

בן גביר אמר בתגובה: "המסמך שהגיש המפכ"ל היוצא לבג"ץ בו הוא כביכול 'חרד' מהשינויים בפקודת המשטרה הוא לא יותר מהצגה מגוחכת. במשך השנה האחרונה המפכ"ל השתדל ככל יכולתו, גם אם לא בהצלחה רבה, לממש את מדיניותי כשר לביטחון לאומי ולהיענות לבקשותיי. בחודשיים האחרונים, על רקע סיום תפקידו ורצונו להיות חלק ממחנה כוח קפלן, החל להפוך לעומתי כלפיי, באמצעות החנפה ליועמ"שית ותת-תפקוד במילוי תפקידו. אלו פני הדברים וכך יש להתייחס אליהם".

בהצהרה שנתן במהלך הפסקה מהדיון, אמר בן גביר: "אני מרגיש שהשופטים כאן רוצים עציץ ולא שר. מונעים מאג'נדה ברורה. נגמרו הימים והמשחקים, אני מתווה מדיניות כללית לא ספציפית. אני לא כמו עומר בר לב, שסיפרו לי שביקש מעצר של נערי גבעות ספציפיים. הדבר היחיד שביקשתי בהפגנות זו מדיניות שווה לכולם. לא אתן שיהיה דין אחד למפגיני ימין ודין שני למפגיני שמאל. אני באתי כדי לשנות דברים, לא באתי כעציץ".

בפתח הדיון השופטת וילנר טענה כי "יש אפשרות שהמשטרה תקבל החלטות מתוך מניעים פוליטיים". לאחר שנציג הכנסת השיב כי "יש אפשרות שהסכנה תתממש (שיקולים פוליטיים, א"ג), וילנר אמרה: "נכון, ואת זה מבקשים למנוע".

השופט פוגלמן הוסיף: "הסעיף יוצר מצב שאפשר לקבוע מדיניות חקירות מבלי להעמיד לדין, אלא רק לחקור, כיוון שהסמכות הבלעדית להעמיד לדין היא של היועמ"שית. לדוגמא, יוחלט שכל מפגין נגד הממשלה שיורד לכביש צריך להיחקר ולהיעצר. לא יוגש כתב אישום. זו פגיעה מאוד חריפה בזכיות האזרח". עוד אמר: "השר יכול לתעדף חקירות של מפגינים חוסמי כבישים למרות שאין מדיניות העמדה לדין - התנגשות בין היועמ"שית והשר שאין לה מענה". השופט עמית הוסיף על הדברים: "כשהשר מתווה מדיניות של חקירות זה יכול להגיע למצב שציבורים מסויימים באוכלוסייה יכולים להרגיש מאוימים שזה מכוון כלפיהם".

השופט סולברג פנה לנציג הכנסת: "כיצד אפשר לפרש את לשון הסעיף שמקנה לשר להתווות מדיניות בנוגע לחקירות? לשם הנוחות אני מביא את לשון הסעיף: 'השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות'. איך הדבר הזה מתיישב עם פרשנות? לפי הסעיף השר צריך לשמוע את עמדת היועמ"שית ולהתייעץ עם המפכ"ל, זה לא היינו הך".

כשעה וחצי מתחילת הדיון נכנס בן גביר לדיון, וקטע את פרקליטו על מנת להשיב לשאלת השופט. על התיקון שמאפשר לו להתערב במדיניות החקירות אמר לפרקליטו: "אם זה לא יהיה אני - אהיה עציץ". לאחר המשיך השופט פוגלמן את השיח: "עוד לא קיבלנו תשובות לגבי הפער בין מדיניות חקירות לבין מדיניות העמדה לדין. חייבת להיות קורלציה. לא יכול להיות שתהיה מדיניות חקירות בנושא מסויים ללא מדיניות של העמדה לדין". בהמשך פרקליטו של בן גביר, נדב העצני, אמר כי "אם השר הקודם עמר בר לב היה מקדם את החוק - העתירות לא היו באות לעולם",  גרוסקופף השיב: "גם התיקון לא היה בא לעולם".

המפכ"ל ביקש גם הוא לדבר בפני בית המשפט, אך לאחר התייעצות השופטים סירבו לכך. מחוץ לדיון אמר: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית א פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה לייצג את משטרת ישראל, אני לא בא פה בתור פרסונל. באתי להציג את עמדתנו כמשטרה, ואת המשמעויות וההשלכות האפשריות של החוק על הדמוקטיה בישראל".

לאחר שהתחדש הדיון, ענר הלמן, נציג היועמ"שית, אשר הצטרפה לעמדת העותרים, טען: "התיק הזה צריך להדיר שינה מעיניו של כל אזרח ישראלי. לא רק מהיועצת. זה לא סתם שבפיקוח המשטרה כמעט לא נוגעים, כי כל נגיעה בה מעלה שאלות גדולות מאוד על תפקוד המשטרה בחברה דמוקרטית. אין אזרח שלא רואה לפחות פעם בשבוע שוטר וחושש שאולי הוא רוצה ממנו משהו. המשטרה היא לא גוף רגיל, היא גוף מרכזי באכיפת החוק והיא בחיכוך יום יומי עם רבים מאזרחי המדינה".

בן גביר הוביל את החקיקה עם כניסתו לתפקיד עת השבעת הממשלה, והסמכות הרחבה והקריטית ביותר שהוכנסה לחוק מאפשרת לו התערבות במדיניות החקירות, מה שנחשב ל"קודש הקודשים" של המשטרה.

בהרכב השופטים של הדיון, שיועבר בשידור ישיר, ניתן לראות שישה שופטים שמרנים, כאלה שצפויים להיות זהירים כלפי כל שינוי. עם זאת, בסופו של יום, כל התשעה יצטרכו להכריע בסוגיה: האם הם יותר חוששים מהתערבות של הרשות השופטת בפעילותה של הרשות המחוקקת, הכנסת, או שיותר מטריד אותם ששר בממשלה יוכל להתערב בנושא כה רגיש בעבודת המשטרה.

הרכב השופטים: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט יחיאל כשר.

ממפלגת העבודה נמסר במהלך הדיון: "ברגעים אלה מתקיים בבג"ץ דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים על עתירה שהגשנו כנגד תיקון פקודת המשטרה של בן גביר. משטרה בישראל צריכה להיות כפופה לחוק ולא לשר. בטח לא לשר עבריין. עוצרים את ההפיכה המשטרית ומצילים את הדמוקרטיה".

לקראת הדיון בבג"ץ, בן גביר שלח אתמול מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בו כתב: "המפכ"ל איבד את החשק לעבוד ומתרשל בתפקידו - מכתבו מגמתי. את והוא חותרים תחתי בניסיון להשפיע על החלטת בג"ץ".

בן גביר הוסיף במכתבו: "למעשה, מאז פרסום דו"ח ועדת מירון שמצא אותו אחראי באופן אישי – מר קובי שבתאי כבוי ואיבד את החשק לעבוד. כאשר אני הגעתי לאירועי ההילולה במירון, גיליתי שהמפכ"ל היוצא אינו נוכח וכלל לא מצוי בסוד העניינים וקבלת ההחלטות".

עוד כתב: "לא רק שמצאת לנכון להגיש את המכתב לבג"ץ באופן מניפולטיבי ופסול, אלא שאף הדלפת את המכתבים ואת הבקשה לבג"ץ למהדורות החדשות, כשעה לפני שידורי החדשות בטלוויזיה, באופן שממחיש מהי שיטת פעולתך ומהי מטרתך. הכל באופן פסול הסותר את עצם דרך הפעולה המתחייבת של גורם משפטי בכיר כל כך ובוודאי עובד מדינה בכיר. זאת לצד הנסיון הבוטה והזועק לשמיים לפגוע בי אישית ולמנוע את יכולת התיפקוד שלי כשר לבטחון לאומי".

המפכ"ל קובי שבתאי שלח בעצמו מכתב ליועמ"שית ביום חמישי בשבוע שעבר, בטענה כי השר בן גביר מתערב בעבודת המשטרה. "בתאריך 13.01.24 יצר איתי קשר טלפוני הרמטכ"ל בנוגע לליווי שיירות הסיוע ההומניטרי", כתב המפכ"ל בפתח דבריו, "בעקבות שיחה זו, התקשרתי לממ"ז דרום על מנת לבדוק את הסוגיה ונאמר לי כי התקיימה שיחת ועידה בהשתתפות השר לביטחון לאומי, הסמפכ"ל וממ"ז דרום, שבמסגרתה הנחה השר לביטחון לאומי כי המדיניות שלו היא כי אין לסייע בנושא כיוון שזו אחריות צה"ל".

עוד כתב המפכ"ל: "בשיחתי עם השר לביטחון לאומי נאמר לי ע"י השר כי המשימה היא משימה שבתחום אחריות צה"ל ולא משטרת ישראל. הבהרתי לשר כי מדובר במשימה של משטרת ישראל והשר מחה בפניי והבהיר כי יהיו לכך השלכות".