"לא סתם הדלפה": הפרקליטות עונה לטענות בעניין פרשת המסמכים

יום לאחר שהוגש כתב האישום נגד אלי פלדשטיין, דוברו של ראש הממשלה, במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים, הפרקליטות - בצעד חריג - פרסמה היום (שישי) מסמך ובו היא "משיבה" לטענות שונות אשר נפוצו בתקשורת בהקשר הפרשה.

ראשית ענו בפרקליטות לטענה כי לא כל פעם אשר מודלף מסמך מתבצעת חקירה, ונכתב כי "לא מדובר כאן בסתם "הדלפה" של מסמך מתוך המערכת השלטונית אל התקשורת. אלי פלדשטיין והנגד במיל' נאשמים שיצרו באופן מכוון ציר ישיר שעוקף את המערכת הצבאית שאחראית על בחינת והעברת מידע לדרג המדיני, כששניהם לא מוסמכים לכך. הנגד אינו מוסמך להעביר מידע כל כך סודי ורגיש למי שאינו בעל סיווג מתאים, ואילו פלדשטיין אינו מוסמך להיחשף למידע ובוודאי שאינו מוסמך להעביר אותו הלאה".

עוד נכתב באותו הקשר כי "אגף המודיעין אינו יכול להשלים עם מצב שבו מידע מודיעיני סודי, גולמי ורגיש מאוד, יוצא מהמערכת ללא כל פיקוח באשר לגורמים אליו הוא מגיע. הידיעה שנמסרה ופורסמה בעיתון ה-Bild הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני סודי. גורמי הביטחון קבעו שגילוי דבר קיומו של אמצעי זה, יכולותיו ואופני השימוש בו, יכולים לגרום נזק של ממש לאינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל בעיקר בתחום איסוף המודיעין וחשיפת מקורות מודיעיניים, באמצעותם מצילים חיי אדם. חשיפת האמצעי מסכנת חיי אדם, שכן יש בה לגלות משימות, יכולות, דרכי פעולה ואמצעים מסווגים בהם עושה קהילת המודיעין שימוש בזירות השונות".

על הטענה כי צה"ל לא העביר את המידע לראש הממשלה, אותו היה אמור לקבל, נטען: "הידיעה הסודית לא הועברה ע"י גורמי המקצוע בנוהל העברת המסמכים המקובל לגורמים מחוץ לצה"ל, משום שבסמוך לאחר קבלתה, התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו ע"י גורמי המקצוע באגף המודיעין ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא ומתן. הידיעות הרלוונטיות האלה הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המשא ומתן וכן לדרג המדיני, בנוהל העברת המסמכים המקובל".

באשר לטענה כי פלדשטיין נחקר בצורה חמורה במיוחד, השיבו בפרקליטות כי "בדרך כלל, חקירות על עבירות שפוגעות בביטחון המדינה מתבצעות בשיתוף של השב"כ והמשטרה. השב"כ אחראי על החלק הביטחוני בחקירה. פלדשטיין אינו מוחזק במרתפי השב"כ. מרגע שהסתיימה חקירתו בשב"כ, הוא עצור במתקן כליאה של שב"ס".

בפרקליטות גם השיבו לטענה לפיה פלדשטיין מואשם כי פעל במטרה לפגוע בביטחון המדינה, למרות שלהבנתו פעל לטובת ישראל. נכתב כי "פלדשטיין פרסם את הידיעה הסודית לא לטובת המדינה, אלא כדי להשפיע על השיח בתקשורת. אבל לא על המטרה של המעשים שלו הוא עומד לדין. מעבר לזה, חוק העונשין קובע את "כלל הצפיות". בעבירות שדורשות כוונה של הנאשם לגרום לתוצאת העבירה, הכלל אומר שאם האדם ראה מראש אפשרות קרובה לוודאי שמעשיו יביאו לתוצאה של פגיעה בביטחון המדינה, אפשר להרשיע אותו גם אם הוא לא התכוון לגרום לתוצאה הזו, וגם אם היא לא קרתה בפועל".

עוד נכתב: "לא המניע למעשים הוא שקובע, אלא העובדה שפלדשטיין היה צריך לצפות מה עלולה להיות התוצאה של המעשים שלו. פלדשטיין היה מודע לכך שהצנזורה פסלה את פרסום הידיעה, על תוכנה, מה שמוכיח שהוא ידע שקיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".