מועמדי לוין לעליון, והתנגדות השופטים: מאמצי הפשרה של הרצוג
נשיא המדינה מגביר ביומיים האחרונים את הניסיונות להגיע לפשרה בנוגע למהפכה המשפטית - ומקיים שיחות עם אנשי לוין ובכירי מערכת המשפט, בצל העימות החזיתי חסר התקדים בין הצדדים. שר המשפטים מוכן לוותר על חלקים מהרפורמה - אך לא על מועמדיו לביהמ"ש לעליון. מנגד, השופטים עומדים על התנגדותם המוחלטת למינויים. גורמים משפטיים: "נדרש שהמועמדים יהיו בעלי הכרה משפטית או אקדמית"
בצל העימות החזיתי חסר התקדים בין שר המשפטים יריב לוין למערכת המשפט, נשיא המדינה יצחק הרצוג מגביר ב-48 השעות האחרונות את מאמצי התיווך להגעה לפשרה בין הצדדים על המהפכה המשפטית - כך פורסם הערב (שני) במהדורה המרכזית. הנשיא הרצוג מקיים שיחות עם אנשי לוין, בהם עורך הדין ציון אמיר, ובכירי מערכת המשפט, בהם מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, כדי להביא לפשרה.
שר המשפטים חזר על כך שהוא "מוכן ללכת לפשרות משמעותיות" ולוותר על חלקים מהרפורמה המשפטית, אך הדגיש כי "בשום פנים ואופן" לא יתפשר על מועמדיו לתפקיד שופט בית המשפט העליון: ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון. לוין עומד על כך שאחד מהשניים ימונה לתפקיד, ובתנאי זה יהיה מוכן למינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
שופטי בית המשפט העליון מתנגדים בכל תוקף למינוי מועמדיו של לוין, ולדבריהם הדבר לא נובע מכך שהם שמרנים, אלא עקב העובדה שהם אינם בעלי ניסיון שיפוטי או בעלי הכרה אקדמית - מה שלטענתם הופך אותם למועמדים חריגים לתפקיד שופט בביהמ"ש העליון.
במענה לטענה כי יש תקדים למינוי שופטי עליון שאינם בעלי ניסיון שיפוטי, כמו שופטי העליון דפנה ברק-ארז ואלכסנדר שטיין, נאמר כי הם בעלי הכרה אקדמית משמעותית: השניים הם פרופסורים שעומדים מאחורי מאמרים רבים ופועלים במוסדות אקדמיים נחשבים, סטנדרט בו לא עומדים מועמדיו של לוין. בין היתר, ברק-ארז כיהנה כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ושטיין כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
אתמול פורסם במהדורה המרכזית כי שר המשפטים יריב לוין ממשיך עם הניסיונות שלא לקיים את פסק הדין שהוציא בג"ץ ביום חמישי, והעביר מסר למערכת המשפט לפיו יהיה מוכן לנהל משא ומתן על בחירת נשיא לבית המשפט העליון - במידה ויוקפא הצו. במערכת המשפט שוללים את ההצעה.
גם שרת ההתיישבות אורית סטרוק התערבה בנושא, ושלחה מכתב לחברי הוועדה לבחירת שופטים בו כתבה כי היא "מציעה להודיע לבית המשפט על הסכמה בנינו". גורם משפטי בכיר הגיב ללחצים של השניים על מערכת המשפט לשנות את ההחלטה, ואמר כי מדובר ב"ניסיון בוטה להתערב בפסק דין לאחר שהסתיים ההליך".
כאמור, ביום חמישי הדרמה במערכת המשפט הגיעה לנקודת רתיחה, על רקע העימות החזיתי בין לוין לשופטי בג"ץ - שהורו לו להעלות להצבעה את מינוי נשיא בית המשפט העליון תוך חודש - עד 16 בינואר. לוין אמר כי "הצו הבלתי חוקי והמביש שהוציא בג"ץ, שבאורח פלא ניתן דקות אחדות אחרי הנאום המתלהם של השופט יצחק עמית, הוא תמצית אובדן הדרך, הניתוק, והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול".
עוד אמר כי הוראת בג"ץ מהווה את "הדחתו בפועל של שר המשפטים הנבחר מתפקידו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים". לדבריו, "הסיכול המכוון שעשו השופטים להצעה לשידור הדיונים לבחירת נשיא בית המשפט העליון הם עדות למה שמתרחש כאן בשנים האחרונות. שופטי בית המשפט העליון לוקחים לעצמם את סמכויות הממשלה והכנסת, רומסים את בחירת העם, משליכים פעם אחר פעם לפח את קולם של מיליוני אזרחי ישראל, והופכים את עצמם לשליטים דיקטטורים, המתערבים וקובעים בכל דבר, במקום בחירתו של העם".