בג"ץ דן בעתירה נגד מינוי הנציב בידי רה"מ: "למה לחזור אחורה?"

לפני כחודש הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובתה לבקשה לצו ביניים בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, וכתבה כי "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי". לפי היועמ"שית, החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה היא טוענת כי ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. בתגובתה הזכירה היועצת את המועמדת הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, עופרה ברכה, אותה היא לא מציינת בשמה, אשר נפסלה על-ידי ועדת המינויים, שכן הליך המינוי שקודם ע"י נתניהו לא היה תקין.

עמדה זו של היועמ"שית תומכת בטענות שהועלו בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בנושא זה. בעתירתה, טענה התנועה כי החלטת הממשלה פוגעת באופן קיצוני באופיו הממלכתי והמקצועי של תפקיד הנציב ושל השירות הציבורי בכללותו. התנועה הדגישה כי ההחלטה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד רגיש זה, ללא בדיקה מעמיקה של כישורי המועמד והתאמתו לתפקיד.

לפני כחודשיים אישרה הממשלה פה אחד את ההצעה אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו,  לפיה מי שימנה את נציב שירות המדינה הבא – יהיה ראש הממשלה בעצמו. היועמ"שית פרסמה את חוות הדעת שלה לפני הדיון, וטענה כי "הצעת המחליטים שהוגשה לממשלה לא נותנת כל משקל להמלצות שהונחה בפני הממשלה ואף מקדמת הליך מינוי שנקבע לגביו במפורש כי קיימת מניעה משפטית לקדמו. הצעה זו לוקה בשורה של כשלים מהותיים ופרוצדורליים, שהצטברותם מובילה למסקנה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה".