בג"ץ: "אנגלמן לא יבקר את הלחימה עד סוף אוקטובר"

בג"ץ קבע היום (רביעי) כי עד לסוף אוקטובר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לא יערוך ביקורת על אירועי 7 באוקטובר והמלחמה - זאת במסגרת העתירה שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון בשיתוף בכירים במערכת הביטחון, המבקשת למנוע מהמבקר לערוך ביקורת על גופי הביטחון בעת הזו ובמהלך הלחימה, כל עוד לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית.

עוד קבעו שופטי בג"ץ כי נציגי מבקר המדינה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, צה"ל ושב"כ יגיעו להסכמות ביניהם באשר לעריכת ביקורת בנוגע לשלב א' של בדיקת המבקר אנגלמן, שאינה מתייחסת ישירות ללחימה.

ממשרד מבקר המדינה נמסר לאחר החלטת בג"ץ: "במהלך הדיון היום הובהר על-ידי השופטים כי בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שאלת סמכותו של מבקר המדינה לבצע ביקורת אינה עומדת לדיון. כמו כן, השופטים הבהירו בדיון כי סוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית אין מקומה בדיון זה. כזכור, מבקר המדינה הבהיר זה מכבר כי ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית ייקבעו גבולות הגזרה בין הביקורת לוועדה. עם זאת איש אינו יודע אם ומתי תקום הוועדה ומה יהיו סמכויותיה. משכך, גם סוגיה זו הוסרה מסדר היום על-ידי שופטי בג"ץ".

"המיקוד בדיון ובהחלטת בית המשפט היה בשאלה אחת: הקשב הפיקודי שנדרש לצורך הביקורת אל מול ניהול הלחימה. בהקשר לכך, בג"ץ הנחה והמליץ לנהל משא ומתן מהיר הן בהקשר לנושאים שבשלב א' והן לגבי הנושאים הנמצאים בישורת האחרונה. מבקר המדינה מכבד את החלטת בג"ץ ויפעל לעדכן את בית המשפט עד 28 ביולי באשר לתוצאות המגעים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, צה"ל ושב"כ".

עוד נמסר כי "משרד מבקר המדינה יפעל לקיום המגעים כבר ממחר בכל הנוגע לנושאים הכלולים במסגרת "שלב א" של הביקורת ונושאים נוספים שהעבודה עליהם לקראת סיום ובהמלצת השופטים ראוי לבחון קידומם. מבקר המדינה מצפה מצה"ל ומהשב"כ לשתף פעולה באופן מלא בשיח כדי לאפשר את השלמת הדוחות, תיקון הליקויים ופרסומם לציבור".

בדיון, השופט נעם סולברג אמר: "אם המצב המלחמתי יימשך עוד חודשים ארוכים עד מתי נמתין עם הביקורת?". לאחר מכן הוסיף: "נאמר שאני באופן אישי סבור שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית. האם יש משהו לא חוקי שהמבקר עושה?". השופטת יעל וילנר המשיכה: "למה למבקר בעיניכם אין סמכות? תעזבו מדיניות, זו לא שאלה של סמכות. סמכות חוקית יש".

עוד אמר השופט סולברג בהמשך הדיון: "אנחנו לא להוטים לכתוב פסק דין. למה לא להיעזר במה שהמבקר יחקור עד הקמת ועדת חקירה? למה לא להניח כבר תשתית לוועדת החקירה כשתקום?". נציגת המבקר נגד צה"ל: איזו סיבה עניינית קיימת שלא לציית לחוק יסוד? אין לזה שום סיבה עניינית. למה שניתן בידי הרמטכ"ל שלט שייתן לו אפשרות לקיים תחקירים פנימיים והוא זה שיחליט מתי המבקר יכול להתחיל לבדוק?".

בעתירה נטען כי "ביקורת המדינה בעת לחימה פעילה היא צעד חסר תקדים שעלול לפגוע אנושות בתפקוד צה"ל וביכולתו להשיג את מטרות המלחמה". העותרים מדגישים כי "מעולם לא נערכה ביקורת של מבקר המדינה על צה"ל בזמן אמת, במקביל להתרחשותה של מלחמה".

עוד נטען כי כי "תחילתו של הליך ביקורת בעת הזו, כאשר לא ברור עדיין מתי תסתיים הלחימה, ומתי תקום אותה ועדת חקירה מיוחלת אשר תוכל לבחון באופן רב מימדי ולעומקם של דברים את התנהלות כלל הגורמים במערכת עובר לפרוץ המלחמה ובוודאי ניהולה – יש בה בהכרח על מנת לפגוע בכל ועדה עתידית שתקום, ובפרט אם דו"ח הביקורת יפורסם טרם תוקם ועדה, או טרם יתפרסמו ממצאיה".

בנוסף, בעתירה נכתב כי הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה ממלכתית ואופי עבודתה מתאימים יותר לחקור את אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה: "חרף חשיבותו של מוסד מבקר המדינה וסמכותו הרחבה והעצמאית לערוך בדיקה בנושאים שונים, האירועים שהובילו לטבח ה-7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל הם כל כך חריגים וקיצוניים, מושפעים ומשפיעים על כל הציבור הישראלי, והמחדלים שהובילו אליהם נטועים עמוק בכל אחד מהדרגים הפיקודיים, הניהוליים והפוליטיים הבכירים במדינה – עד כי ישנו צורך כי ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה תחקור את אותם האירועים".

ביום שני שלחה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את חוות דעתה המשלימה לבג"ץ, וטענה: "אין מחלוקת על כך שלמבקר יש סמכות לבקר את גופי הביטחון בהתאם להוראות החוק" - אך הדגישה כי "ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים, כמו גם שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינן עולות בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה".

עוד הוסיפה היועמ"שית: "כפי שהותווה בחוק היסוד, עם תורת הביקורת, כמו גם עם הכלים שניתנו בידו, בנושאים הנוגעים למדיניות ביטחונית מובהקת, תיטה הכף באופן משמעותי להגדרת הנושא כעניין שבמדיניות יותר מאשר ל'עניין אחר' המצוי בסמכותו של המבקר".

לפי בהרב-מיארה, "ברמה הקונקרטית, רשימת הנושאים אותם מבקש מבקר המדינה לבחון במסגרת הביקורת על מלחמת חרבות ברזל  היא ארוכה ורחבה, ועל פני הדברים חלק ניכר מהנושאים מצוי בתחומי סמכותו וחלק משמעותי אחר מהנושאים הם ענייני מדיניות מובהקים. כך, ככל שתתקבל העמדה שלפיה נושאי מדיניות מובהקים, למצער מדיניות הנוגעת לנושאי חוץ וביטחון, אינם מתאימים לביקורת המדינה (להבדיל מאופן יישומה של מדיניות מסוימת בהיבטי יעילות ואפקטיביות)".

"בכל הנוגע לביצוע ביקורת בזמן אמת, הרי שהסמכות הרחבה הקבועה בחוק היסוד אינה שוללת זאת, הגם שבמישור שיקול הדעת מדובר בחריג למלאכת הביקורת הרגילה, ומן הראוי שתישמר למקרים המצדיקים זאת, על אף החסרונות הגלומים בביקורת מסוג זה. בכל הנוגע לביקורות על מבצעים צבאיים ומלחמות, נעשתה בעבר הקפדה שלא לערוך את הביקורת בעת הלחימה; ומעבר לכך, נושאי הביקורת לא נגעו בהיבטים המבצעיים-צבאיים של המערכה או בהיבטי מדיניות מובהקים".