בג"ץ דחה את העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות במהלך עדותו
העתירה להוצאת ראש הממשלה לנבצרות בזמן עדותו במשפטו נדחתה בפה אחד על ידי בג"ץ: "אין עילה להתערבות שיפוטית". השופטת רונן: "העובדה שרה"מ יהיה בתקופה מסוימת על דוכן העדים בבית המשפט יוצרת קושי"; השופט שטיין: "טענת העותרים - טענה פוליטית שאינה שפיטה, העתירה לא הייתה צריכה להיות מוגשת"
העתירה להוצאת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נדחתה היום (רביעי) על ידי בג"ץ. הרכב השופטים - רות רונן, אלכס שטיין וחאלד כבוב - קבעו פה אחד כי "אין עילה להתערבות משפטית" במקרה זה.
בהחלטת השופטת רות רונן, נטען כי "הסעדים המתבקשים בעתירה שלפנינו הם סעדים חריגים מאוד באופיים ובהשלכותיהם. אף שכאמור בית משפט זה לא הגדיר באופן מפורש אימתי תתקיים נבצרות, אין מחלוקת כי הכרזה על נבצרות זמנית של ראש ממשלה היא חריגה ביותר, שבעבר נפסק כי תיעשה אך במקרים נדירים ויוצאי דופן".
השופטת רונן הוסיפה בהחלטתה כי "העובדה שראש ממשלת ישראל יהיה במשך תקופה מסוימת (שעדיין אינה ברורה) על דוכן העדים בבית המשפט, ייתן את עדותו ועשוי אף להיות מעורב בנושאי המשפט בשעות בהן לא יהיה פיזית בבית המשפט - יוצרת קושי. אולם לטעמי אין די בקושי זה לבדו כדי להביא לכלל מסקנה לפיה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית בנושא - נבצר ממנו בשלב זה מלתפקד כראש ממשלה; וזאת גם אם מדובר בנבצרות
זמנית בלבד".
"העותרים לא הניחו תשתית עובדתית המבססת עילה לקבוע כי במהלך מתן עדותו של המשיב על דוכן העדים יימנע ממנו לבצע את תפקידיו כראש ממשלה; וקל וחומר בשעות בין הדיונים, בהן המשיב לא יהיה בבית המשפט ולא יעיד", הוסיפה. "העותרים טענו בעתירתם כי הנבצרות נובעת 'מנסיבות מתן עדותו של המשיב כנאשם, שהן בגדר נתונים אובייקטיבים'.
"העובדה שהמשיב צפוי להעיד בבית משפט היא אכן נתון אובייקטיבי שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. אולם כאמור עובדה זו אין פירושה כי לא תהיה לו יכולת אופרטיבית לנהל את ענייני המדינה או כי קיימת הגבלה של ממש על יכולת זו במידה המצדיקה את הקביעה כי הוא 'נבצר' ולו באופן זמני מלמלא את תפקידו. העותרים לא הניחו אפוא בסיס עובדתי מספק לסעד החריג אותו הם מבקשים. זאת ועוד - כפי שציינה היועצת המשפטית בתגובתה, חזקה על המשיב שאם יחול שינוי בתשתית העובדתית באופן שיפגע בתפקודו כראש ממשלה, הוא יבהיר זאת", טענה השופטת רונן.
השופט אלכס שטיין הסכים עם השופטת רונן, והוסיף: "אחרי שידענו שראש הממשלה יכול ורשאי לכהן בתפקידו בצלו של ההליך הפלילי - הליך אשר כולל בתוכו את מסירת עדותו של נאשם שבוחר להעיד להגנתו - טענת העותרים המייחסת לו 'נבצרות' קורסת תחתיה. פשיטא הוא, כי 'נבצרות' משמעה חוסר יכולת לתפקד, ואין היא מתייחסת לזמן שבעל תפקיד כזה או אחר נכון ומסוגל להקדיש לעבודתו".
"העותרים מלינים על קיצור הזמנים בהם ראש הממשלה יוכל להקדיש את מלוא מרצו למילוי תפקידיו המורכבים והרי הגורל, אך טענה זו אינה בגדר טענה משפטית. מדובר בטענה פוליטית מובהקת, שאינה שפיטה. הכרעה בטענות כאלה צריכה להיעשות 'ביום הבוחר, ולא ביום העותר'", טען.
"ברמה העקרונית, הנני סבור שהעתירה שהעותרים הניחו לפתחנו לא היתה צריכה להיות מוגשת, וכי עלינו להגיב להגשתן של עתירות כאלה על ידי חיוב העותרים בהוצאות ממשיות", הוסיף. "זאת במיוחד במקרים כדוגמת זה שלפנינו, בו נתבקשה ונתקבלה תגובת המשיבים. ברם, לנוכח עמדתה של חברתי וכדי לא ליצור מחלוקת פוסקים בעניין ההוצאות, החלטתי להימנע מכך בפעם הזאת".