פרשת העוברים: הערעור התקבל, התינוקת סופיה לא תועבר לחזקת ההורים הגנטיים
דרמה בפרשת החלפת העוברים בביה"ח אסותא בראשל"צ: אחרי שביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי התינוקת סופיה תועבר להורים הגנטיים, ביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל את ערעור הוריה המולידים של התינוקת סופיה, וקבע כי הם האפוטרופוסים שלה. לצד זאת, הכיר ביהמ"ש בחשיבות שמירת הקשר שלה עם ההורים הגנטיים
דרמה בפרשת החלפת העוברים: בית המשפט המחוזי מרכז קיבל היום (שני) את ערעור הוריה המולידים של התינוקת סופיה, שעמדה במרכז פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא בראשון לציון, וקבע כי הם האפוטרופוסים שלה, זאת לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע לפני כשלושה חודשים וחצי כי היא תועבר להורים הגנטיים.
לצד הקביעה כי האם היולדת ובן זוגה ישמשו כהוריה של סופיה, וכי הם בעלי האחריות ההורית כלפיה, הכיר בית המשפט בחשיבות שמירת הקשר שלה עם ההורים הגנטיים, "ומתוך מודעות לסבל הרב שנגרם לשני זוגות ההורים כתוצאה מן הטעות הטרגית שהתרחשה בתהליך ההפרייה".
עוד קבע בית המשפט כי "אף שבמקרה זה ניתן למצוא זיקות הוריות לכל אחד מהזוגות, הרי שיש להעדיף את זכותם ההורית של האם היולדת ובן זוגה מכמה וכמה טעמים, שעיקרם בטובת הקטינה - בפן האימהות, יש להעדיף את האם היולדת על האם הגנטית, מאחר שעסקינן באם שהרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת על דבר הטעות שארעה ועל העדר התאמה גנטית בינה ובין הביצית המופרית שהוחדרה לרחמה, היא סיכנה חייה עבור הקטינה עת ניאותה לבצע ניתוח תוך רחמי להצלתה על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו כבר בשלב זה, היא ילדה את הקטינה, ויחד עם בן זוגה גידלה אותה במסירות רבה תוך שהם מקדישים את עתותיהם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית".
עוד נכתב בהחלטה: "הובהר כי נוכח טכניקות הפריון המלאכותי, התפתחותן והחשש לטעויות אנוש העומדות בצדן - יש להעדיף את "עקרון הוודאות" לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד, דבר שיקנה ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות העלולות להתרחש בהליכי פריון מלאכותי ולא תידרש המתנה וחיפוש אחר קשר גנטי עם גילוי הטעות, הבדיקה הגנטית תידרש אך ורק על מנת שידע הילד את סיפור חייו המלא ולא לצורך בירור זהות הוריו המגדלים. לגישה הרואה באם היולדת את אמו של ילוד יש אסמכתאות בחוק הישראלי ובכלל זה בחוק הפונדקאות, חוק תרומת ביציות וחוק מרשם האוכלוסין וכן בפסיקת פוסקי ההלכה והדין העברי. יתר על כן, אף בפן האתי ראוי לאמץ קביעה זו שעיקרה - כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת כך אין לעקור הילוד מידיה - דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת - דין אחד הוא".
בפן האבהות, נקבע כי "יש להעדיף את זכותו ההורית של בן זוגה של האם היולדת מכוח זיקתו לאם הנושאת ומעת שנימצא כי טובת הקטינה שלא יקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים. נמצא כי טובת הקטינה בהינתן גילה ומצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר היא להישאר עם הוריה המגדלים וזאת בהתייחס, בין השאר, על היקשרותה הבטוחה אליהם, והנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם לה מניתוק אותה היקשרות, בהתבסס בין השאר על תאוריות היקשרות מוכחות מדעית".
"בצד האמור, נוכח המלצת כלל הגורמים המקצועיים, נקבע כי יש חשיבות רבה לכך שהקטינה תלמד ותכיר את סיפור חייה והרקע ממנו באה באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על פי מתווה שיקבע על ידי רשויות הרווחה ואשר יכלול שימור קשר רציף בינה לבין הוריה הגנטיים לצד האחריות ההורית אשר תינתן רק להוריה המגדלים".
מההורים הגנטיים נמסר: "אנחנו המומים וכואבים מההחלטה להפוך את פסק הדין של בית המשפט למשפחה. המסר הכואב העולה מהחלטה הוא שטעויות ועוולות חמורות לא רק שלא מתקנים, אלא מכשירים ומנציחים אותן, בחסות המדינה. לנגד עינינו אך ורק טובתה של סופיה, עתידה, זהותה וסיפור חייה. המחשבה שביתנו תמשיך לגדול לתוך טעות שניתן היה לתקן עוד בראשית חייה, קשה מנשוא. כל חייה לפניה, ואנו מאמינים שטובתה לטווח הארוך תהיה לגדול בחיק משפחתה הביולוגית, לה היא דומה ואליה הייתה אמורה להיוולד. נלמד את ההחלטה ונבחן את המשך צעדינו לתיקון העוול".
עורכי הדין שמואל מורן ונועה גלרמן ליאל, המייצגים את ההורים הגנטיים: "ההחלטה מכשירה בדיעבד טעות קשה, ומעגנת אותה כגורלה וכסיפור חייה של סופיה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת, כיוון שזו בעצם חלוקה מחדש של הילדים בחברה. זה מסר מסוכן בכלל ובטיפולי פוריות והולדה בפרט. אנו משוכנעים שטובתה של סופיה לטווח הארוך תהיה לגדול בקרב משפחתה הביולוגית לה היא דומה ואליה הייתה אמורה להיוולד. אנו לומדים את ההחלטה ונבחן את המשך צעדינו לתיקון העוול, תוך מחשבה על טובתה של סופיה, עתידה וזהותה בהמשך חייה".
הפרשה החלה בספטמבר 2022, כשאישה בהיריון, שעברה הליך הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון, עברה בדיקה גנטית בשל מום לב שהתגלה בעובר שהחוזר לרחמה במסגרת ההליך. מהבדיקה עלה כי העובר לא קשור גנטית אליה ולבן זוגה. משרד הבריאות החליט להקים ועדת בדיקה שמטרתה לאתר את הוריו הביולוגיים של העובר. לאחר מכן התגלה כי האישה שאותרה ע"י הוועדה - אינה בעלת קשר גנטי לתינוקת.
כחודש אחרי פרסום הפרשה ובזמן שבבית החולים חיפשו אחרי ההורים הגנטיים - התינוקת סופיה נולדה ב-26 באוקטובר 2022. היולדת ובן זוגה נרשמו במשרד הפנים כהוריה של הילדה, שביקשו להמשיך ולגדל אותה - למרות מאמצי בית החולים לאתר את הוריה הגנטיים. התינוקת עברה ניתוחים בשל מום הלב שבו היא לוקה, והיא גדלה עם בני הזוג שילדו אותה.
המחדל הביא למאבק משפטי ראשון מסוגו בישראל. בחודש ינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי בלוד על ביצוע בדיקות DNA ל-5 זוגות ואם יחידנית שטענו לקשר גנטי עם התינוקת. כחודשיים לאחר מכן החליט בית המשפט העליון שלא לקיים יותר בדיקות לזוגות אחרים. באוגוסט 2023 החליט בית המשפט המחוזי בלוד לאפשר בדיקת גנטית לזוג נוסף, בעקבות ממצאי ועדת הבדיקה של משרד הבריאות. עתירת הוריה של התינוקת לבג"ץ נדחתה - והבדיקה בוצעה. בחודש מרץ הותר לפרסום כי בני הזוג שנבדקו בחודש ספטמבר - הם הוריה הגנטיים של סופיה.