"אני לא מתאמן – אני הולך להרגיש חי": כך כבש הטיפוס את ישראל
מספר מרכזי הטיפוס בישראל כמעט הוכפל תוך חמש שנים, ומאות אנשים מכל רחבי הארץ הפכו את התחביב למקצוע, שיהפוך לענף אולימפי. "זה מקום שהוא גם מהנה וגם מענה, ישראלים נמשכים לצמיחה מכאב"
ענף הטיפוס כובש את ישראל בסערה: תוך כחמש שנים בלבד מספר מרכזי הטיפוס בארץ גדל משמונה ל-17, וכיום ישנם בישראל מאות מטפסים מקצועיים, ואלפי חובבים – שמגיעים לקירות המאתגרים מצפון ועד דרום.
אולם, המספרים הם כלום לעומת הסיפורים שמסתתרים מאחוריהם. בשביל אלון פרץ, מדובר בתחביב ששינה לו את החיים לאחר ששוחרר ממג"ב בשל פציעות רפואיות. "לא הייתי יוצא יותר מדי מהחדר, היית נשאר במיטה כל היום", מספר פרץ, שבין היתר הוזהר על ידי הרופא שלא יוכל ללכת. "הכול מרגיש מיותר ולא חשוב ואתה לא רואה מטרה במה שאתה עושה. אני חושב שזו הסיבה שהטיפוס כל כך מיוחד בשבילי, אני לא הולך להתאמן, אני הולך להרגיש חי".
באולימפיאדת טוקיו ישולבו שלושת הסגנונות, ספיד, הובלה ובולדרינג, ויהפכו למעין תחרות קרב רב בענף. אלכס חזנוב, אלוף העולם בטיפוס בסגנון בולדרינג, הוא אחד המועמדים הישראלים להגיע לתחרות. "אני חושב שכולנו נולדנו בסופו של דבר עם איזשהו אינסטינקט קופי", אמר חזנוב. "ילדים אוהבים להשתולל ולרוץ - ילדים אוהבים לטפס, אין מה לעשות, זה משהו שהוא טמוע בנו".
בין היתר, מתברר שקירות הטיפוס יכולים להפוך גם לאתרי היכרויות. כך למשל, הכירו אמור פז וסול בוסיאן "אם תהיה חתונה היא תהיה ברוח טיפוסית נינג'אית", צוחקת פז ומסבירה מדוע הישראלים נמשכים לתחביב. "זה מקום שהוא גם מהנה וגם מענה. באיזשהו מקום נראה לי שישראלים מאוד אוהבים להימשך למקומות כאלו, של לצמוח מכאב מה שנקרא".