המחזאית עדנה מזי"א הלכה לעולמה בגיל 74

המחזאית והסופרת עדנה מזי"א הלכה לעולמה הבוקר (ראשון) לעולמה בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מזי"א נחשבה לאחת המחזאיות המצליחות בתיאטרון הישראלי, והייתה פורצת דרך שכתבה וביימה חלק מההצגות המצליחות ביותר בארץ וזכתה להכרה בינלאומית. הלווייתה תתקיים ביום רביעי בשעה 11:30 בבית העלמין במושב נהלל.

מזי"א נודעה בזוגיות המקצועית המיוחדת שחלקה עם חברתה הקרובה ענת גוב, שהלכה לעולמה לפני 11 שנים. מזי"א ביימה את כל מחזותיה של גוב, בהם "חברות הכי טובות" ו"סוף טוב". היא החלה את דרכה המקצועית כתסריטאית, ובשיתוף עם עמוס גוטמן כתבה את התסריטים ל"נגוע", "בר 51" ו"חימו מלך ירושלים". את דרכה בעולם התיאטרון החלה ב-1991 בתיאטרון חיפה, כשכתבה את "וינה על הים".

ב-1993 כתבה את המחזה המזוהה איתה ביותר, שזכה להצלחה חסרת תקדים, "משחקים בחצר האחורית", שנכתב בעקבות פרשת האונס הקבוצתי בשומרת. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון חיפה בבימויו של עודד קוטלר, ובהמשך בתיאטרון הקאמרי בבימויו של נועם שמואל. ב-2022 עלה מחדש בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר בבימויו של עידו רוזנברג. המחזה תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי העולם.

מזי"א כתבה וביימה שנים רבות בתיאטרון הקאמרי, שם נרקמו השותפויות הפורות עם הבמאי עומרי ניצן שביים את מרבית מחזותיה, וביניהם "סיפור משפחתי" ו ״המורדים", שעליו זכתה בפרס התיאטרון כמחזאית השנה. בשנים האחרונות עבדה בתיאטרון בית ליסין ובימים אלה מתקיימות בבית ליסין חזרות ל"סטמפניו", מחזה שעיבדה לרומן הקלאסי של שלום עליכם ויעלה בסוף ינואר. מזי"א כתבה מספר ספרי ילדים לנכדיה: "סבתא עוד פעם", "הרפתקה בתיאטרון", "ילד יום ילד לילה", "מה עושים עם סבתא" ו"קוקולולי", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. וכן שני ספרים למבוגרים: "רומן משפחתי" ו"התפרצות x".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר: "הצטערתי לשמוע על פטירתה של המחזאית והסופרת, עדנה מזי"א שאמונה על מגוון יצירות חשובות ומוערכות, שזכו להכרה והוקרה בתרבות הישראלית. הרהיטות, החדות והשורשיות הארץ ישראלית שאפיינה את מזי"א, תישאר איתנו לעד, כמו גם יצירותיה שוודאי ינצחו את מבחן הזמן וייכנסו להיכל התהילה של התרבות הישראלית, יהי זכרה ברוך".

ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, מסרה: "הלב נשבר, עדנה היתה חברה ושותפה נאמנה לדרך ארוכה בעולם התיאטרון. היא היתה מחזאית ובמאית עם קול נשי חזק, ברור ובלתי מתפשר, שבחרה באומץ ובעין חדה לעסוק בנושאים רגישים ולהעלות אותם לסדר היום דרך הבמה. עדנה היתה אישה שנונה, דעתנית ומלאת הומור, שפיה וליבה היו תמיד שווים, היא תחסר לי ולתיאטרון מאוד".