אבל בעולם הקולנוע: הבמאי הצרפתי ז'אן-לוק גודאר הלך לעולמו

אבל בעולם הקולנוע: הבמאי הצרפתי הנודע ז'אן-לוק גודאר הלך לעולמו בגיל 91, כך פורסם הבוקר (שלישי) ב"ליברסיון" הצרפתי. גודאר היה מהמשפיעים ביותר בתנועת הגל החדש בקולנוע בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60, והוא היה ידוע בעיקר בזכות סגנון הצילום המאולתר לכאורה והרדיקליות הבלתי מתפשרת שלו.

גודאר נולד בפריז בשנת 1930 להורים צרפתים-שוויצרים, ובמהלך לימודיו באוניברסיטת סורבון חבר לקבוצת חובבי קולנוע, בהם פרנסואה טריפו. כשייסד אנדרה באזאן את המגזין המשפיע "מחברות הקולנוע" בשנת 1951, היה גודאר מראשוני כותביו.

תנועת הגל החדש הצרפתי הציגה את הכותב כמרכז הסרט שהוא עצמו מביים, והסרטים נשאו לרוב אופי אקזיסטנציאליסטי. את דרכו הקולנועית החל גודאר עם סרטו התיעודי "Opération béton" בשנת 1954. סרטו "עד כלות הנשימה", בכיבובם של ז'אן-פול בלמונדו וג'ין סיברג,  הוקרן לראשונה בשנת 1960 והיה לסרטו הגדול הראשון, שהפך למרכזי בתנועת הגל החדש, ועליו זכה לביקורות חיוביות ולהצלחה מסחרית אדירה.

גודאר נטה להכניס מסרים פוליטיים לסרטיו, ואף הגדיר את עצמו "פלסטיני בנשמתו". בסרטו התיעודי משנת 1978, "כאן ושם", הציג משפחה צרפתית אל מול משפחה פלסטינית. גודאר הואשם בעברו באנטישמיות, ומספר פעמים אמר על ישראל שהיא "גידול סרטני על מפת המזרח התיכון".

בשנת 1980 חזר הבמאי הצרפתי לייצר סרטים מסורתיים יותר, עם יצירתו של הסרט "כל אחד לעצמו". סרטו משנת 1985, "שלום למריה" ספג ביקורת קשה מהכנסייה הקתולית שגם החרימה את הסרט, בטענה שהוא מהווה כפירה.

גודאר זכה בפרסים רבים לאורך הקריירה, בהם פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע ב-2007, וכן פרס חבר השופטים של פסטיבל קאן ב-2014. ב-1961 נישא לשחקנית הדנית אנה קארינה, עמה הקים חברת הפקת סרטים, וב-1965 הם התגרשו. שנתיים לאחר מכן נישא לשחקנית אן ויאז'מסקי, לה הוא היה נשוי עד שנת 1979. מתחילת שנות ה-70 ועד מותו היה בזוגיות עם אן מארי מייוויל.