מרואנדה ועד לישראל: המאבק העולמי לזכות האישה להפלה

"אין אישה יכולה לקרוא לעצמה חופשיה אם אינה בעלת שליטה על גופה שלה" - כך כתבה בתחילת המאה ה-20 מרגרט סנגר, פעילה חברתית אמריקנית שנאבקה למען הנגשת אמצעי מניעה לנשים. סנגר טענה כי כדי להשיג שליטה על חייהן, לנשים צריכה להיות החירות להחליט אם ומתי להיכנס להיריון. מאה שנה לאחר מכן, השליטה של נשים ברחבי העולם על גופן עדיין לא מובנת מאליה.

כתבות נוספות בפרויקט המאבק לחירות:

היום שאחרי דאע"ש: הניצולים מספרים על הזוועות; ומנסים להשתקם

"מרד כלכלי": מה עומד מאחורי בשורת החירות של פייגלין?

המגמה נגד הזכות להפלה בארה"ב

בשנת 1973, בפסיקת "רו נגד וייד", קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפסקת היריון יזומה היא זכות חוקתית לכל אזרחית אמריקנית, אך המאבק רחוק מסיומו גם ב-2019. בחודש אוקטובר מינה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את ברט קבאנו להחליף את השופט אנתוני קנדי בבית המשפט העליון. אחת הסיבות למינויו של קבאנו היא כוונתו של טראמפ לבטל את פסיקת "רו" - דבר שלמעשה יפתח את הדלת לחוקים שיבטלו לחלוטין את הנגישות להפסקת היריון.

על רקע הצהרות הנשיא ומינויו של קבאנו, עברו במספר מדינות בארצות הברית חוקים שמגבילים את תנאי הפסקת ההיריון עד כי הם למעשה מבטלים לחלוטין את הנגישות אליה. בחודש מארס אושר באוהיו חוק שאוסר על הפלה לאחר השבוע השישי להיריון. מכיוון שנשים רבות עדיין לא מודעות להיריון בשלב זה - זכאותן לשליטה על גופן תילקח מהן.

אוהיו לא לבד - חוקים הנוגעים לסוגיה אושרו בחמש מדינות נוספות. בדקוטה הצפונית, לדוגמא, עבר חוק שאוסר על שימוש במלקחיים בתהליך, ובטקסס אף דנים בהצעת חוק שייאפשר לגזור עונש מוות על נשים שמבצעות הפסקת היריון. לצד החקיקה המצמצמת את האפשרויות של נשים, במספר מדינות פועלים לעגן בחוק את הזכאות לביצוע הפלה. בוורמונט פועלים לעגן חוקתית את הזכות להפלה, ובניו יורק, המדינה הרביעית בגודלה בארצות הברית, עבר חוק המאפשר הפסקת היריון עד השבוע ה-24. באילינוי מקדמים בימים אלו חקיקה דומה.

זכות האישה לבצע הפלה בישראל

בישראל כיום אישה יכולה לעבור הפסקת היריון תחת מספר הגבלות. הפלות מאושרות לנשים רווקות, מתחת לגיל הנישואין או מעל גיל 40 - לאחר ועדה הכוללת עובדת סוציאלית ושני רופאים, בהם רופא נשים. נוסף על כך, מאושרת הפסקת היריון במקרה של אונס, גילוי עריות או בגידה בנישואין, ובמקרים בהם קיימת סכנה לחיי העובר או לחיי האם.

"נשים נשואות יכולות לבקש חוות דעת פסיכיאטרית, ולקבל אישור להפלה על בסיס סיכון מצבה הנפשי של האם", מסבירה שרון אורשלימי - דוקטורנטית לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, חוקרת מדיניות תכנון משפחה, מחנכת למיניות בריאה ומלווה נשים בהליכים של הפסקות היריון. "זאת אפשרות יותר טובה מאשר לומר שהעובר לא מבן זוגן הנשוי, פרט שעלול להתנקם בהן במקרה של גירושין. עם זאת, חשוב להבין שרוב הנשים שמבקשות הפסקת היריון הן רווקות, גרושות או אלמנות, ומרבית הנשואות הן מעל גיל 40 - כך שעבור רוב הנשים תאושר הפסקת ההיריון על סמך הגיל או המצב המשפחתי".

"היו מספר ניסיונות לשינוי החוק", מספרת אורשלימי. "אחד ההישגים הענקיים שהיו לנו היה ב-2014, כשמימון הפסקת הריון לנשים עד גיל 33 נכנס לסל התרופות. עד 2014 אני זוכרת שנים שבהן קוששתי כספים לנשים צעירות בשביל לממן הפלות. בהמשך חברתי ל-'אישה לאישה', מרכז פמיניסטי בחיפה, וחדוה איל, רכזת פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות במרכז, הגישה בקשה לוועדת סל הבריאות. אני חושבת שהבקשה התקבלה בעיקר כי לראשונה מחצית מחברות הוועדה היו נשים, ובזכות תמיכתה של גרמן שהייתה שרת הבריאות. היום אין סיכוי שזה היה עובר".

גם בישראל קיימים ארגונים שמרניים הפועלים לצמצום השימוש בפרקטיקה, הבולט בהם הוא אגודת אפרת. "הפרסום של האגודה 'הפלה - קל לעשות עם זה קשה לחיות עם זה', מפעיל מניפולציה רגשית על נשים בהיריון לא מתוכנן, במיוחד כאשר המחקרים מראים לנו שהתחושה העיקרית של נשים אחרי הפלה היא הקלה והשלמה עם ההחלטה", מסבירה אורשלימי. "נשים בהיריון לא מתוכנן נמצאות בסיטואציה מורכבת מאוד, אבל אם יש משהו שלמדתי זה שאישה תעשה הכול כדי להפסיק היריון לא רצוי. השאלה היא מה המחיר שהיא תשלם: האם היא תסכן את חייה כמו במקומות אחרים בעולם, כשנשים מתות מהפלות לא חוקיות ומסיבוכים, או שהיא תעשה פעולה רפואית פשוטה בבית חולים מפוקח כדי להציל את חייה?".

ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת אפרת, מסר בתגובה: "'אפרת' היא האגודה הפמיניסטית והליברלית ביותר בעולם הדוגלת בזכות האישה על גופה ומעניקה לאישה את זכות הבחירה (Pro choice). למדתי רפואה כדי לדאוג לבריאות ולהציל חיים וקיבלתי תואר רופא בשנת 1963. משנת 1977 אני מתנדב באגודת "אפרת" כדי לממש את חובתי כרופא בשטח מאוד פרוץ כמו הפלות יזומות. אין ספר רפואה ואין רופא בעולם שיכול לטעון שהפלה יזומה הוא תהליך רפואי ללא סיבוכים נפשיים וגופניים".

"רק מי שמתפרנסת ממיניות כמו הגברת שרון אורשלימי ורופאים המתפרנסים מהפלות יזומות יכולים להקל ראש בבריאות האישה. מהלך 42 שנה שאני מתנדב באגודת 'אפרת' למדתי והכרתי מקרוב את הצער והסבל הרב של צעירות ונשים שביצעו הפלה יזומה ונשארו עם צלקת נפשית לכל החיים וחלקן אף הפסידו את יכולתן להיות אמהות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בדו"ח האחרון מלפני כמה שבועות שיותר מ-50% מההפלות מבוצעות בקרב לא נשואות. מתוך דאגה לבריאות, אגודת 'אפרת' רואה חובה רפואית ומוסרית לעשות כל שביכולתה במסגרת החוק להביא לידיעת הדור הצעיר להימנע מהריונות לא רצויים".

"הפרסומים של האגודה 'הפלה זה לא משחק ילדים, קשה לחיות עם זה' מכוונים למטרה זו. בהתייעצות עם פרסומאים הגענו למסקנה שהמשפטים הקצרים שבפרסום מסוגלים להחדיר לתודעה לנערות ונערים להיזהר מכניסה להריון לא רצוי כדי למנוע את השלכותיו הלא רצויים מבחינה בריאותית. דווקא נשים שעברו הפלות יזומות ונפגעו מכך ברכו על הקמפיין מאחר שהן רוצות שמה שהן עשו מתוך חוסר ידיעה לא יקרה לנשים אחרות".

המאבק למען זכות האישה על גופה ברחבי העולם

נשים נאבקו בשנה החולפת על זכותן של נשים על גופן ברחבי העולם. במשאל עם שהתקיים באירלנד במאי שעבר, הצביעו 66% מהאזרחים להסיר סעיף בן 35 שנה בחוקה שאסר על קיום הפרקטיקה. המאבק באירלנד דחף גם את נשות צפון אירלנד השכנה לדרוש את הסרת האיסור החוקי. בחודש פברואר 28 נשים עם מזוודות צעדו לאורך גשר ווסטמינסטר בלונדון. "המפגינות מסמלות את 28 הנשים שעושות כל שבוע את המסע לבריטניה - כדי לבצע הפלה", אמרה אז אחת ממארגנות המחאה מטעם ארגון "אמנסטי".

גם נשות ארגנטינה ניהלו השנה מאבק מתוקשר נגד איסור ההפלות. המאבק הגיע לשיא בחודש אוגוסט, אז הסנאט הארגנטיני דן בהצעת חוק שתאשר הפסקת היריון עד השבוע ה-14. הדיון המתוח נמשך למעלה מ-15 שעות, ולבסוף בלחץ הכנסייה הקתולית נפל החוק בסנאט.

השפעת דחיית החוק הארגנטיני נראתה בפרשה שהגיעה לתקשורת העולמית, כאשר ילדה בת 11 שנאנסה על ידי חבר של סבתה נאלצה לעבור ניתוח קיסרי לאחר שרופאים סירבו לבצע את הפרקטיקה "מסיבות מצפוניות". על אף שנשים שנאנסו זכאיות להפלה במדינה, רופאים רבים מסרבים לבצע את ההליך.

נשות רואנדה קיבלו במהלך חודש אפריל תקווה מחודשת, עם החלטתו של הנשיא פול קגאמה לחנון 367 אנשים שעברו הפלה או סייעו לבצע אותה. החלטתו הגיעה בעקבות שינוי החוק במדינה - שיאפשר הפסקת היריון במקרים של אונס, גילוי עריות, מומים קשים בעובר או כאשר ההיריון מסכן את חיי האם. "אנחנו מאוד מרוצים מהחלטת הנשיא", אמר אז לגרדיאן אתנסה רוקונדו, ראש תוכנית הבריאות בארגון זכויות אדם הפועל במדינה. "זהו צעד חיובי בהכרה בזכויותיהן של נשות המדינה, וההחלטה נותנת תוקף חוקתי לחירותן של נשות וילדות המדינה".