דו"ח הביטוח הלאומי: כרבע ממשקי הבית סובלים מאי-ביטחון תזונתי

הביטוח הלאומי פרסם הבוקר (ראשון) את דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 ממנו עולה מסמך חריף שמשרטט מציאות קשה: יותר מרבע ממשקי הבית בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי, ולמרות ירידה מסוימת לעומת השנה שעברה, מדובר בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD.

לפי הדוח, 27.1% ממשקי הבית בישראל (כ-968 אלף משפחות ובהן 2.8 מיליון בני אדם, כולל כמיליון ילדים) מתקשים להשיג מזון מספק ומזין בשל סיבות כלכליות. בתוך כלל המשפחות הללו, 17.2% חיות בביטחון תזונתי נמוך ו-9.9% בביטחון תזונתי נמוך מאוד, עד כדי מחסור משמעותי במזון. בנוסף עולה מהדוח כי 26.5% ממשקי הבית דיווחו על חוסר נגישות למזון בריא, בשל מגבלות תקציביות שמונעות מהם לצרוך תזונה שאינה פוגעת בבריאות.

על אף נתונים אלה, בביטוח הלאומי מציינים כי חל שיפור לעומת 2023, אז עמד שיעור אי-הביטחון התזונתי על 30.8%. לטענתם, חלק מהירידה נובע מהמלחמה, במסגרתה פונו מאות אלפי תושבים לבתי מלון שקיבלו בהם ארוחות חמות. אך אם זאת מדגישים בביטוח לאומי כי "עדיין מדובר בשיעור גבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD".

עוד עולה מהדוח כי קיימים פערים עמוקים בין מגזרים ואזורים בישראל: 58% מהחברה הערבית חיים באי-ביטחון תזונתי; 25% במגזר החרדי; בירושלים: 37%, ובצפון: 36.7%. עוד עולה כי  31.7% מהילדים בישראל חיים במשקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי. גם בקרב בני הגיל השלישי קיימת מצוקה: 22.8% מהקשישים בישראל חווים אי-ביטחון תזונתי, אף שהמצב אצלם מעט טוב יותר ביחס לאוכלוסיות אחרות.

מהדוח עולה כי ההשלכות הכלכליות הנובעות מהנותנים יכולות להוביל לפגיעה בפריון, עלייה בתחלואה ועלויות עתק למשק. בביטוח הלאומי מזהירים כי המחסור במזון איכותי איננו רק בעיה חברתית, אלא פגיעה ישירה בכלכלה. עובדים שחווים מחסור תזונתי נוטים להיעדר יותר מהעבודה, מתקשים להשתלב בשוק התעסוקה וסובלים מירידה בפריון.

לצד זאת, בביטוח לאומי מסבירים כי תזונה לקויה מובילה לעלייה בתחלואה כרונית, השמנה ותת-תזונה, שמכבידים על מערכת הבריאות. בהיבט הלאומי, המשמעות היא העמקת התלות בקצבאות רווחה ועומס של מאות מיליוני שקלים בשנה על תקציב המדינה. בביטוח הלאומי מציינים כי כל ירידה של אחוז אחד באי-ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה - נתון שממחיש את הדחיפות לקדם תכנית לאומית בתחום.

ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מזהירה: "משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא הן משפחות עם סיכון מוגבר לתחלואה, היעדרות מעבודה והישגים לימודיים נמוכים. מדיניות ארוכת טווח בתחום זה תתרום לא רק לרווחה החברתית אלא גם לצמיחה בת קיימא של המשק כולו".

צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, הוסיף: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי הבטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא ועלינו לעשות הכול כדי לשפר את המצב הקיים. דו"ח זה של הביטוח הלאומי הוא כלי שמשקף לקובעי המדיניות את המצב באופן כזה שהם יוכלו לפעול בהתאם לכלים שברשותם לטובת הבטחון התזונתי לתושבי ישראל".

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, מסר: "דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי חושף שוב את מה שאנחנו בפתחון־לב רואים יום־יום: מיליוני ישראלים שאינם מצליחים להשיג נגישות בסיסית למזון. אנחנו לא מתעכבים על הוויכוח הקבוע סביב המספרים - אנחנו שואלים מה פתרון. מדיניות לאומית שמגדירה יעדים, מקצה תקציבים ופועלת על-פי תכנית רב־שנתית לצמצום אי־הביטחון התזונתי. הרשות הלאומית למאבק בעוני היא צעד בכיוון הנכון, אך הממשלה חייבת להרחיב את פעילותה, לתקצב אותה ולהפוך אותה לזרוע ביצועית שמובילה שינוי אמיתי בשטח".