דו"ח: 20% מהישראלים נפגעו כלכלית במלחמה, כחצי חוששים מקריסה
ארגון "לתת" פרסם את דו"ח העוני האלטרנטיבי ל-2023 והתריע מפני מצב חירום חברתי-כלכלי בצל המלחמה שצפויה להחמיר ולהעמיק את העוני ולהביא למיתון. עיקרי הממצאים: ההכנסה של 19.7% מהציבור כבר נפגעה; 45.5% חוששים להידרדר למצוקה כלכלית; 100% מהעמותות לא קיבלו סיוע מהממשלה מאז פרוץ המלחמה - לצד עלייה בפניות לסיוע
ביום ה-74 למלחמה, מפרסם הבוקר (שלישי) ארגון "לתת" את דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2023 ומתריע מפני מצב חירום חברתי-כלכלי בצל המלחמה שצפויה להחמיר ולהעמיק את העוני ולהביא למיתון.
ממצאי הדו"ח העיקריים:
• השפעה מיידית של המלחמה - ההכנסה של 19.7% מהציבור כבר נפגעה; 45.5% חוששים להידרדר למצוקה כלכלית; 100% מהעמותות לא קיבלו סיוע מהממשלה מאז פרוץ המלחמה - לצד עלייה בפניות לסיוע.
• קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) עומד על 5,107 שקלים לנפש ו-12,938 שקלים למשק בית; 81.8% מנתמכי הסיוע בחובות, 85.1% במחסור אנרגטי; 79.3% סובלים ממחלה כרונית; 81.6% מהקשישים נתמכי הסיוע חיים בעוני ו-35.5% באי-ביטחון תזונתי חמור.
בנוסף, רוב הציבור (85.3%) מאמין כי בעקבות המלחמה יגדל משמעותית מספרם של העניים בישראל, ורק 14.1% מהציבור סומכים כי הממשלה תמנע הידרדרות לעוני של אזרחים בעקבות המלחמה. כמו כן, פחות משליש (31%) מהעמותות קיבלו סיוע מהרשות המקומית. בתוך כך, 9.1% בלבד ממנהלי העמותות סבורים כי הממשלה נותנת מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה.
טליה (שם בדוי) מתגוררת בשדרות עם בעלה וששת ילדיה, ועובדת במפעל בדרום. היא סיפרה: "ההידרדרות הכלכלית החלה בתקופת הקורונה, שבעקבותיה אני ובעלי לא עבדנו שנתיים. עברנו לשדרות בגלל הטבות מס ושיקולים של קרבה לעבודה במטרה לשפר את מצבנו הכלכלי. ביום שבת 7 באוקטובר התעוררנו לקולות נפץ ויריות. ברחנו כמה שיותר מהר משדרות למשפחה שהתנדבה לארח אותנו במושב בצפון. אני ובעלי מרגישים כמו זוג צעיר שמתחיל את החיים מאפס, בלי רכוש, כסף ועבודה, ובלי לדעת מתי וכיצד, אם בכלל, יחזרו החיים למסלולם".
היא הוסיפה: "מאז אותו בוקר מקולל הסוכר של בעלי קפץ, עלינו במספר התרופות פי 4 או פי 5. לפני המלחמה, מעולם לא לקחתי נוגדי דיכאון או תרופות הרגעה. הבת הקטנה שלי מפחדת לצאת מהבית ולא מצליחה להירדם בלילות, לאחותה התחיל לנשור השיער מרוב הלחץ, וגם אצל הבנים זה ככה - אחד עם טיקים בעיניים, אחד מרטיב בלילה. למרות שאני רוצה ללכת לפסיכולוג, אני לא יכולה לעשות את זה כשיש דברים דחופים יותר כמו לדאוג לאוכל ובגדים עבור הילדים שלי, במיוחד עכשיו כשגם אני וגם בעלי בלי עבודה".