יותר קטינים, פחות תיקים: פורסם דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית

המספרים שמאחורי הסיפורים: איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פרסם הבוקר (שני) הדוח השנתי של נתוני הפגיעה המינית לשנת 2015. הדוח כולל נתונים המסכמים את הפניות לתשעת מרכזי הסיוע לתקיפה מינית הפזורים ברחבי הארץ ולמרכזי הסיוע של הרשויות המקומיות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מהדוח, שיוצג בהמשך היום בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, עולה כי בשנת 2015 קיבלו המרכזים כ-43 אלף פניות בסך הכול, מתוכן 9,197 פניות חדשות שלא היו מוכרות למרכזים. בדוח מציינים כי בחמש השנים האחרונות חל גידול של 17% בכמות הפניות שקיבלו מרכזי הסיוע וכי רק 14.5% מכלל הפונים למרכזי הסיוע בשנה זו הגישו גם תלונה למשטרה.

על אף שרק מיעוט קטן הגיש תלונה במשטרה, בדוח מצוין כי רק כ-17% מסך התלונות שהוגשו באותה שנה הבשילו לכדי כתב אישום. כמו כן, בשנת 2015 נפתחו בפרקליטות 4,085 תיקים בחשד לעבירות מין והטרדה מינית, וזאת בניגוד ל-3,558 תיקים שנסגרו ללא הגשת כתב אישום. 66% מהתיקים נסגרו עקב חוסר בראיות.

במרבית המקרים התוקף מוכר לקורבן

בחלוקה על פי מגדר, הרוב המוחלט מכלל הפניות שהתקבלו במרכזים, 87%, דיווחו על פגיעות בנשים. 12.4% בלבד מהדיווחים היו על פגיעות בגברים. בחלוקה על פי אופי הפגיעה, 37% מסך כל הפניות דיווחו על אונס וניסיון אונס ו-17% דיווחו על הטרדה מינית. 22% דיווחו על גילוי עריות, בתוכם 10% דיווחו על פגיעה מצד הורה ו-12% דיווחו על פגיעה מצד בן משפחה אחר.

הנתונים מוכיחים פעם נוספת כי במרבית המקרים זהות התוקף מוכרת לקורבן של תקיפה מינית. 88% מכלל התקיפות שדווחו נעשו על ידי אדם המוכר לנפגע, מתוכן 27% על ידי הורים או בני משפחה ו-10% על ידי בני זוג. ברבע מהמקרים התוקפים הם שכנים או מכרים. 13.6% נפגעו על ידי קולגות או ממונים במקום העבודה.

חצי מהקורבנות - קטינים

בפילוח על פי חתך גילאים, הנתונים מעידים כי חצי מכלל מהפונים למרכזים היו מתחת לגיל 18. בקרב ילדים עד גיל 12, 61% מהפניות דיווחו על גילוי עריות ו-11.1% דיווחו על תקיפה מינית קבוצתית. מבחינת מעורבותם בתקיפות, נתוני המשטרה מעידים כי 17% מהתוקפים שדווחו בשנת 2015 היו קטינים.

הדוח מצביע בבירור כי גיל הקורבן מהווה גורם מכריע במשך הזמן שלוקח לו לפנות למרכזי הסיוע. למרבית הילדים עד גיל 12 שהותקפו, 52.4%, לוקח עשר שנים ומעלה בין הפגיעה שבוצעה לבין הפניה לסיוע. רק חמישית מהנפגעות מעל גיל 12 פנו למרכז הסיוע תוך שבוע מהפגיעה. למרבית בני הנוער עד גיל 18 לוקח חודש עד שנה להתלונן, ל-17.6% לוקח עד שבוע ול-16.7% לוקח יותר מעשור לפנות לסיוע.

טווח הגילאים בו משך הזמן בין הפגיעה לפניה לסיוע היה הקצר ביותר, שבוע עד חודש, הוא בקרב הגילאים 19-25. בגילאים בוגרים יותר לוקח במרבית המקרים בין חודש לשנה עד שהקורבנות פונים לתמיכה. ל-4.5% מהנפגעים מעל גיל 41 לוקח יותר מעשר שנים לפנות לעזרה.

אפקט הרשתות החברתיות

גם בצבא חלה עלייה בכמות הפניות על תקיפה: נתוני הפרקליטות הצבאית ומרכז התמיכה לנפגעים על רקע מיני בצה"ל (מהו"ת) מראים כי בין השנים 2010-2015 חל זינוק של 226% בדיווחים על פגיעה מינית בנסיבות אזרחיות ועלייה של 42% בדיווחים על פגיעה מינית בנסיבות צבאיות. בכמעט רבע מבין המקרים שדווחו התוקפים היו קצינים או נגדים המשרתים בצבא קבע.

השנה חל זינוק של 80% בדיווחים על הפצה של תמונות ללא אישור של המצולמים. השנה דווחו 248 מקרים של תמונות שהופצו ללא אישור, וזאת אל מול 134 דיווחים שהתקבלו בשנה שעברה.

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, אמרה בתגובה לדוח כי "למרות המודעות החברתית הגוברת בשנים האחרונות למגפת האלימות המינית - המציאות בשטח עדיין קשה. העובדה כי שיעור כה גבוה מהנפגעים הם קטינות וקטינים חייב לעורר צעקה ציבורית".

"קטינות וקטינים הינם חסרי ישע", הוסיפה. "הדבר מחייב את כל המערכות להבין כי יש לעשות מהלך רחב היקף כדי להגביר את ההגנה עליהם: להעלות מודעות לנושא במערכת החינוך, לדרוש כי כל איש מקצוע בתחומים הרלוונטיים יקבל הכשרה ייעודית, וגם להעלות מודעות בקרב הורים לנושא".