צפו: מדוע הנוער נגעל מפוליטיקה?

מדי שנה מגיעים 160 אלף בני נוער לכנסת כדי לראות מקרוב את העשייה למען הציבור. חניכי המכינה הקדם צבאית חנתון למשל, שוחחו לדוגמא עם חבר הכנסת אורן חזן. המטרה היא לגרום לצעירים לחשוב אחרת על הפוליטיקה, לחשוף אותם לחקיקה חברתית ולעבודה שנעשית בועדות ובמליאה, אבל נראה שביקור אחד לא מספיק כנראה כדי לשנות את התפיסה שלהם על המערכת הפוליטית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

רון דהאן בת 17 מקריית אונו נדבקה בחיידק הפוליטי כבר בגיל צעיר. בגיל 6 כבר הוציאה אוטובוסים להפגנות לשחרור גלעד שליט, בכיתה ה' גייסה כספים לילדים חולי סרטן, ובשנים האחרונות היא מעורבת בשלל פעילויות חברתיות, בהן ארגון ארוחות לניצולי שואה ומעבירה שיעורים בהתנדבות לבני נוער. בזמן הפנוי שלה, היא גם יו"ר נוער יש עתיד.

לכולם במשפחה שהמסלול הטבעי הוא פוליטיקה, שם גם נמצא הלב שלה, אבל ההורים חלוקים. "בגלל שאני רואה בפוליטיקה משהו קצת מלוכלך, ובגלל שיש לה יכולות אחרות, לדעתי כניסה למערכת הפוליטית צריכה להיות אולי השלב השני בחיים שלה", מסביר אבי דהאן, אביה של רון. לעומתו, אמה מירי דווקא תומכת: "לדעתי בפוליטיקה, או בכלל בחיים, זה התלהבות. ולרון יש התלהבות, נחישות והתמדה - ואני מאמינה שאם היא חושבת שזה המקום שלה להגשים את עצמה - אז להתמסר למקום הזה".

בני הנוער דווקא אמורים להישמך לעשיה הפוליטית. זהו הגיל שבו מפתחים זהות נפרדת ולאורך ההיסטוריה בני נוער היו חלק משמעותי מהמהפכות הגדולות. גם מדינת ישראל הוקמה בזכות חלוצים בני 16 ו-17. אבל היום בכל העולם, הנוער לא ממהר להתמסר ולהיסחף אחרי תנועות רעיוניות - מעין לקח מהחורבן שהן המיטו על העולם במאה הקודמת. אין אידולוגוליות גדולות, ויש הרבה מאד דאגה לעתיד הכלכלי.

"אנחנו חיים בתקופה שבה המעמד הבינוני, לאחר שנים ארוכות של ביטחון ביציבות שלו, משדר לילדיו פאניקה, ולכן המסר שעובר לילדים: 'חבר'ה עזבו אתכם מאידיאולוגיה ומחברה צודקת, תדאגו לעצמכם", מסביר יורם הרפז, מרצה במכללה האקדמית בית ברל.

רק 3% רוצים להיות פוליטיקאים

אין ספק שיש כאן כשל: אנחנו כחברה היינו רוצים את הטובים ביותר להנהגה, אבל כל אחד הורה מאחלת לילדים נוחים וקלים מהחיים הפוליטיקים. מסקר חדשות 2 עולה כי רוב בני הנוער היו רוצים ללכת להייטק - 27% שם נראה עתיד כלכלי מזהיר, עוד 10% היו רוצים להיות על הבמה או לטפל בחולים. רק 3% היו מעוניינים להיות פוליטקאים.

"במצב הנוכחי בארץ והידיעות בדבר הקשר בין פוליטיקה ושחיתות, גם אם הייתי מעוניינת להיכנס לתחום - לא הייתי רוצה להיות חלק מהבלגן שיש שם עכשיו", מסבירה ירדן, תלמידה בכיתה י'. בדיוק בגלל זה בבית הספר "בית חינוך תל"י" בירושלים החליטו להכניס את הפוליטיקה לכיתות, וגם הסוגיות הנפיצות ביותר עולות על השולחן. למרות זאת, במערכת החינוך אין היום גישה אחידה - חלק מבתי הספר בורחים מהעיסוק בפוליטיקה כמו מאש, אחרים דווקא מעודדים שיח ער.

"אני מצפה מהמורים שלנו שדווקא כן יחשפו את התלמידים למגוון דעות", אומר בהקשר זה שר החינוך נפתלי בנט. "אין היגיון לנסות לעטוף את הילדים בעטיפה שבגיל 18 ממילא תוסר".

בסוף, בני הנוער וגם ההורים מסתכל היום על פוליטיקה כעל מקצוע. הוא שם בצד אחד את היתרונות - הכבוד, הכוח והתנאים, ובצד שני את החסרונות - המתקפות הבלתי פוסקות, החשיפה והצורך ליהבחר מחדש כל שנתיים - וכשמודדים הכל במחירי של עלות מול תועלת מפספסים דברים שלא ניתן לקנות בכסף.

"יומן נעורים" - סדרת הכתבות:

למה הנוער של היום סובל מדיכאון?

סמים במקום סיגריות בבית ספר

תופעת ההתאבדויות בקרב בני הנוער: עוצרים את מקרה המוות הבא

תכנית משרד החינוך לטיפול בדיכאון ואובדנות

"ילדים מתחילים לראות פורנו בכיתה ד'"