הפנים חדשות לסחר בנשים: "בחורה סוף הדרך, לא מדברת עברית"

הפנים החדשות והזרות של הסחר בנשים בישראל: בשנים האחרונות נפוצה יותר ויותר האפשרות של תיירות בזנות, נשים ללא כל מעמד שמגיעות לכאן למטרה הזו בלבד. בישראל מתגאים כי הצליחו למגר כמעט לחלוטין את הסחר בנשים, אבל מאז שבוטלו הוויזות לתיירים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הסחר הזה מקבל פנים חדשות - אלה כבר לא נשים שמוברחות לכאן אלא מגיעות עם מזוודה ודרכון כדי להשתלב לפחות לכמה חודשים בתעשיית הזנות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

גם שיחות לבעלי סוכנות לשירותי זנות ממחישות את היקף התופעה: "יש לי תיירות בטח, מאוקראינה, רק עכשיו הגיעו", "יש מהולנד ומאירופה ומרוסיה, מגיעים עד אליך", "יש בחורות מרוסיה". שיחות הטלפון האלה, המתקיימות מדי יום, הן הבסיס של תעשיית הזנות בארץ: נשים שמגיעות עד לבית הלקוח או דירות דיסקרטיות בהזמנה מהירה.

מ', בעל סוכנות לשירותי זנות, אמר בשיחה עם חדשות 2: "אנחנו מגיעים אליך. יש רוסיות, יש צ'כיות אחי. הן לא מדברות עברית, לא – אנגלית, רוסית, עניינים". נ', בעל סוכנות אחרת, אמר: "הנהג מביא אותן. מה זה משנה? הכל סבבה, אל תדאג. הכל חוקי, הכל בסדר".

"במלון מכירים את זה כבר"

גם השיחה עם ד', בעל סוכנות אחרת לשירותי זנות, מעידה על היקף התופעה והתעשייה: "יש לי בחורה משהו סוף הדרך, 19 וחצי. גוף פצצה, בסדר? ב-500 שקלים. מאוקראינה. מדברת אנגלית ורוסית. חצי שעה זה 500, שעה זה 800". תיירת שעוסקת בזנות סיפרה לחדשות 2: "אני מבלארוס, אני פה מאחד במאי - 500 שקל לשעה".

יש פה שיטה סדורה ושיטתית שיש מי שעומד מאחוריה: בשיטה הזו מבקשים מהנשים לשלוח מראש תמונות. בפורומים ברשת זו בקשה מוכרת ודבר ידוע, תיירות שמגיעות רק לצרכי זנות. וגם בחלק מבתי המלון בארץ יש שיתוף פעולה מבפנים: במצלמה נסתרת מבטיח בל-בוי ש"לא יהיו סצינות, במלון מכירים את זה כבר - זה לא שהם נותנים אישור במיוחד בשביל זה, אבל אין בעיה".

עו"ד אביטל רוזנברג סרי, ממטה המאבק לסחר בנשים וזנות, מספרת: "יש מי שמארגן את הדבר הזה, יש מי שיפנה אותן לבתי הבושת וגם יגרוף מהן כסף. חשוב להבין שהתמונה שמציירים בפניהן היא תמונה שונה בתכלית מהמציאות המכוערת שהן יפגשו כשיגיעו לכאן".

לסיוע המשפטי במשרד המשפטים מגיעות תלונות הקצה, המקרים החריגים והקשים ביותר - של נשים שמעידות על עצמן שהן קורבן לסחר. אבל לפי דוח פנימי של הסיוע שטרם פורסם, אחרי שנים שבהן כמעט ולא היו פניות -  ב-2015 ו-2016 פנו 20 נשים בכל שנה לעזרה, כמעט כפול מהמצב קודם לכן.

עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר: "ברגע שהן מגיעות לישראל מגיע אדם שלוקח אותן דירה ששכרו עבורן, הן מפקידות כספים רבים בידם של הסוחרים ובעצם ממש יש מישהו ששולט בחייהן בתקופה הזו והן סרות למרותו".

התיאור הזה נשמע דומה מאוד לחוויות שמתארות גם נשים בזנות שאינן תיירות, אבל כאן מדובר בנשים ללא כל מעמד, שלא מבינות לחלוטין למה הן נכנסות. גם בפשיטה שנערכה במועדון ה"פוסיקט" בתל אביב השוטרים הבחינו בהן וכתבו בדוח: "חלק מהרקדניות תיירות ואסור להן לעבוד בארץ. בעלי העסק מעסיקים שוהות בלתי חוקיות כרקדניות במועדון".

גם בשערי הכניסה לארץ בנמל התעופה מספרים על מאות נשים שהחזירו לארץ מוצאן בשל החשד כי הן מגיעות למטרת זנות. מיכל יוספוף מרשות ההגירה והאוכלוסין אמרה לאחרונה בדיון בכנסת: "מתחילת שנת 2017 סרבנו ל-72 נשים שזיהו במעבר שבאות לעסוק פה בזנות. הן הגיעו לישראל כתיירות". המדינה בוחנת עכשיו איך להעניש את צרכני הזנות כשמתחת לפני השטח מתפתחת תעשייה חדשה: נשים בזנות וסוחרים ששכללו את השיטה.