המדורות מזהמות? לא מה שחשבתם

ל"ג בעומר - החג שמתחיל בעצם בל' בעומר ונגמר שבוע וחצי אחרי הפך לשנוא שבחגים. "מדובר בחג מסוכן, מסריח ומזהם", טוענים ההורים, וכמובן - הוא גורר אחריו יום חופש מציק. האמת, אולי צריך את החופש כדי להתקלח כל היום שאחרי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

 

אלא ששכחנו משהו - את עצמנו, כשהיינו ילדים. החג הזה הוא הזדמנות חינוכית וחוויה חברתית ייחודית שאל לנו לוותר עליה או לשלול אותה מילדינו. עודני זוכר את ההתרגשות שהחלה ביום העצמאות סביב שאלת המדורה: מי עושה, מתי, איפה, מי לא בא/ה ומי מביא שיפודים. במובנים רבים, זו "הפקה" מורכבת שילדים ונערים מרימים לבד וזה מרשים. כמובן, קיים עניין איסוף העצים והשמירה עליהם תוך איום השוד מהקבוצות המקבילות.

בערב המדורה עצמו, סביב האש, נרקמים יחסים חדשים, מיצוב חדש בקבוצת הגיל, חידוד האופי של ילד כזה או אחר והתמודדות אמיתית ראשונה עם סכנה מול בטיחות, כלומר - אחריות. הנה כמה סוגיות שעלו בשנים האחרונות נגד ל"ג בעומר - וכפי שתקראו מיד - יש לי כמה תובנות לשיקולכם.

1. זיהום האוויר עולה משמעותית בל"ג בעומר ולכן מתרחשת פגיעה סביבתית

עבדכם הנאמן בודק כבר שנים את זיהום האוויר בבוקר שאחרי המדורות. במרבית המקרים כלל לא ניתן להעריך אותו מפני שהוא מקומי, ותחנות המדידה מקומיות עוד יותר. מה שכן נרשם בתחנות המדידה של ניטור האוויר זה זיהום הגבוה פי שישה מהממוצע הארצי. לשם השוואה - באירועי אובך בינוניים הזיהום מגיע לפי 20 ויותר.

העניין הוא הריח הבולט של המדורה שגורם לנו לחוש את הזיהום בצורה שונה. אלא שיום אחרי כבר אין לו זכר, זאת בהשוואה לחגים אחרים כמו ראש השנה ופסח שבהם הזבל שאנחנו משאירים אחרי האוכל נשאר זמן רב, בהשוואה למאות אלפי המכוניות החדשות שעלו לכבישי הארץ, בהשוואה למוות האיטי שהמדינה גורמת לים המלח ובהשוואה לשימוש הנמוך באנרגיה סולרית.

2. לא לשרוף כלום חוץ מעץ טבעי וקרשים לא צבועים

אם למישהו יש רגשות אשם לגבי ל"ג בעומר, אולי כדאי לדבר עם קנדה, רוסיה, אירופה, ארה"ב וכל שאר המדינות הקרות שבהן חימום באמצעות אח עצים עדיין נפוץ מאוד. כדאי לזכור שאנחנו חיים בכדור הארץ ולכן שותפים באחריות גלובלית לכל זיהום אוויר. הרי שריפות חורש טבעיות מתרחשות כל הזמן. לאטמוספירה יש דרך להיפטר מהזיהום החלקיקי הזה באמצעות גשמים שמנקים את האוויר ומטביעים את הפיח באוקיינוסים ובקרקע.

הפחמן הדו חמצני נספג בצמחייה העולמית וממוחזר לחמצן. אלמלא המנגנונים האלה, ספק אם מישהו היה נושם כאן היום. לכן, כשמכניסים למדורה פלסטיקים, צבעים, פורמייקה ועוד - מזהמים בצורה חריגה את האוויר וזו התופעה שצריך למגר.

3. איחוד מדורות והקטנתן

היוזמה של מדורה שכבתית החלה באזור השרון לפני כמה שנים: היא התחילה מהשטח, מהורים שאכפת להם. המהלך המוצדק הזה מקבל גיבוי כל שנה ויש להאמין שלשם אנחנו הולכים. אלא שבשטח זה נראה אחרת. לכל כיתה יש גם סאג' פיתות, מדורת מרשמלו או סתם מדורה קטנה שהחבר'ה-רצו-ולא-ממש-משנה-לנו. מגרשי המדורות הבית ספריות הופכים ל"מערכת שמש של מדורות" עם מדורה ענקית וכמה מדורות לוויין מסביבה.

אז מה עושים בנדון? כמו תמיד, איכות הסביבה היא עניין של רגולציה ואכיפה ולא של רצון טוב. הידעתם שלמשרד להגנת הסביבה אין שום תכנית פעולה בעניין? הידעתם שהמגבלה הרגולטורית היחידה הגיעה מהרשות הארצית לכיבוי והצלה? אגב, כתוב שם ש"בסיס המדורה לא יעלה על קוטר של 4 מטר וגובהה מהקרקע לא יעלה על 3 מטר". מי צריך מדורה שקוטרה 4 מטר?! הגבלה של מדורה לקוטר 2 מטר עשוי לסייע בהפחתת הזיהום.

גם משרד החינוך יכול לסייע כאן ולהפיק מסמך הנחיות מחייב לבתי הספר, שיפעלו לקידום מדורות שכבתיות עם ועדי ההורים (שהרי צוות ההוראה לא מעורב מעשית בערב הקומזיץ).

4. ולמי מכם שהגיע עד לכאן כדי לקרוא את השורה התחתונה שלי

ל"ג בעומר הוא ערב של חוויה נצחית ואסור לפגוע בה. מה שניתן לעשות בינתיים הוא להדריך היטב את הילדים לפני ובמהלך הקומזיץ. אל תגעו לי במדורה, אבל את יום החופש שאחריה אפשר לשרוף בכיף.

הכותב אינו כבאי.