קבינט הקורונה סיכם: הקלות או החמרות בסגר יידונו בשבוע הבא

מגפת הקורונה: קבינט הקורונה התכנס הערב (שני), ודן באסטרטגיית היציאה מהסגר ובאכיפת ההנחיות. גורמי המקצוע והמומחים אמרו כי תמונת המצב לגבי מצב התחלואה והנתונים תוכל להתברר רק בשבוע הבא, ולכן הוחלט כי הקלות או החמרות יידונו בישיבת הקבינט שתיערך ביום שני הבא.

בפתח הדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי הקלות או החמרות לא יובאו לאישור עד ליום שני, זאת על מנת לקבל החלטה שתבוסס על כל הנתונים - שייאספו רק אחרי שמחת תורה. "חייבים לפעול על סמך נתונים", אמר נתניהו. "אני מקווה מאוד שאנחנו במגמת ירידה, אבל אנחנו בקלות יכולים לפספס אותה ואנחנו יכולים גם להעצים אותה רק אם ננהג בצורה מושכלת ואחראית".

"אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד אחראים בדרך שבה אנחנו פועלים", הוסיף, "וכשאני אומר 'אחראים' זה מאוד לא מושפעים מלחצים או דרישה של סקטורים ודברים אחרים, וככל שנעמוד ביחד, נוכל לעשות את זה".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

גמליאל מגיבה לסערה: "טעיתי בשיקול דעתי – אשלם את הקנס"

באישור המשטרה: אלפים בהלוויית האדמו"ר שמת מקורונה • תיעוד

תקדים בישראל: חולה קורונה שהשתתף במסיבה הואשם בהפצת מחלה

בדיון, משרד האוצר דרש לפתוח את המגזר הפרטי באופן מלא כבר מייד אחרי סוכות, זאת בין היתר בשל העובדה כי בכל שבוע, לפי החישוב, הכלכלה נפגעת במיליארד שקלים יותר מאשר שהיא נפגעה בסגר הקודם. אולם, משרד הבריאות מתנה את החזרה למקומות העבודה בירידה של מספר החולים ל-2,000 בני אדם ביום.

בשל אי ההסכמות בין המשרדים, פרץ עימות בין שר האוצר ישראל כ"ץ לשר הבריאות יולי אדלשטיין. שר הבריאות הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה את הארכת הסגר על מקומות העבודה בארבעה ימים נוספים, ובתגובה השיב לו כ"ץ כי "משרד הבריאות לוקח עשרות אלפי עסקים כבני ערובה".

עוד בטרם התכנס הקבינט, אמר כ"ץ בדיונים פנימיים כי ברצונו "להיאבק בכל הכוח למען פתיחה של כל העסקים שאינם מקבלים קהל מייד אחרי החג, שפועלים תחת הנחיות משרד הבריאות ואינם מהווים מקור להדבקה". לטענתו, "הנזק שנגרם למשק בכל יום שהעסקים האלה סגורים הוא עצום ובלתי הפיך".

מי שעוד לקחו חלק בישיבה הם, כאמור, נציגי המשטרה שביקשו להחמיר את האכיפה, ולהתיר לשוטרים להיכנס לבתי אזרחים פרטיים כדי לאכוף את ההנחיות - ללא צו שיפוטי. המשטרה המליצה גם להעלות את הקנס לחולים שהפרו את הבידוד ולהטיל קנס "משמעותי" על מחזיק מקום פרטי שבו אירעה התקהלות אסורה.

"אכיפת ההגבלות קשה - לעיתים עד בלתי אפשרית", טען מ"מ מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן. לדבריו, "ככל שהאזור גדול יותר, וככל שהאוכלסייה צפופה - כך יותר קשה". כהן התייחס לעימותים בין השוטרים לחלקים באוכלוסייה החרדית, ואמר כי ישנם "לא מעט ריכוזים של קיבולת עם חוסר משעמת חד וחלק, ללא רצון להידברות או שיח עם המשטרה".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד נחרצות לבקשת המשטרה באשר לכניסה לבתים פרטיים ללא צו. לא זו בלבד, גם בסגר הקודם היה דיון על הנושא - ולבסוף, ההצעה נדחתה. ככל הנראה, גם הפעם, ההצעה ירדה מסדר היום של הקבינט, ובכל אופן - השרים צפויים להתיר רק את הגדלת הקנסות.

לפי גורמים בקבינט, היועמ"ש מתנגד גם להעלאת הקנס על אי-עטיית מסכות, ולהעלאת הקנס על אירוע המוני ל-50 אלף שקלים. מנגד, מנדלבליט דווקא תומך בהחמרת האכיפה נגד מבודדים וחולים שיפרו בידוד.

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, סיפר במהלך הדיון כי "השפעת הסגר השני נמוכה יותר בכל המגזרים מהסגר הראשון", והוסיף: "לא זוהו הבדלים מהסגר המלא מיום כיפור אל מול הסגר החלקי שהיה בראש השנה".

בישיבה, קרא השר יובל שטייניץ לסגר הדוק יותר, שבו מקומות עבודה יורשו לפעול בהתאם להנחיות התו הסגול, עם היתר יציאה עד 200 מטרים מהבית. שטייניץ הציע לאסור התקהלויות, ולהפעיל את תוכנית היציאה רק כשיהיו בין 100 ל-200 חולים ביום.

השרה מירב כהן אמרה בדיון: "צריך לעודד בצורה אקטיבית, שאדם אחד יהיה מורשה לבקר אדם שחי בגפו ולתת כללים מלווים. היום אני שולחת מתנדבים לעשות את זה. יש המון מסרים וכללים וזה מבלבל. הדגש הוא על מה אסור ויש דברים שמותר ויכולים לשפר אל חייהם. אנחנו לא פונים אליהם בצורה ישירה ולכן גיבשנו עם משרד הבריאות ופיקוד העורף מתווה הסברתי שנועד להתמודד עם הפחד".

מייד לאחר מכן נוצר שיח על ההפגנות. שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי צריך "לעשות סוף להשתוללות של האנרכיסטים האלו". אז, הגיבה לה השרה כהן: "למה לקרוא להם אנרכיסטים? למה לייצר שנאת חינם כזו? למה להסית נגדם?" "אני לא מבין את ההתנהלות הזו", הוסיף שר המשפטים אבי ניסנקורן, "אני לא מבין איך כל דיון הופך לדיון על הפגנות. ההשמצה של האוכלוסייה הזו זה דבר שלא ייעשה".