חיים חדשים מתוך האסון: הילדים שאיבריו של עילי הושתלו בגופם

חיים חדשים נולדו מהאסון הנורא: זה סיפור על עצב גדול, אבל זה גם סיפור על תקווה, על אצילות נפש ועל הקו הדק שבין ייאוש לתקווה. בשבוע שעבר, עילי ניר ז"ל איבד אחיזה ונפל בזמן טיול בנחל צאלים. צוותי טראומה נלחמו על חייו, אבל בשבת חלה הידרדרות והרופאים הבינו שהפגיעה המוחית שלו היא בלתי הפיכה. כששירי, אמו של עילי, הבינה שאין עוד תקווה היא פנתה וביקשה מיוזמתה לתרום את איבריו. ביום ראשון התכנסה ועדה שקבעה מוות מוחי, וארבעה ילדים קיבלו בתוך רגע אחד סיכוי חדש לחיים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ד"ר אלחנן נחום, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי שניידר, מספר על ההתמודדות האמיצה של בני משפחתו של עילי עם אובדנו. "כשדיברו עם המשפחה וראית את החברים, היה לי ברור שזה מה שאנחנו נעשה. שזה יתגלגל לתרומה והשתלת איברים. יש סוג של אנשים שמסכים".

המושתל הראשון הוא אלמוג בן ה-8 שקיבל את לבו של עילי. "היינו במסיבת יום הולדת והטלפון שלי צלצל", משחזרת בהתרגשות ריקי אמו של אלמוג. "אני רואה פתאום את השם של הרופא של אלמוג, ד"ר רוטשטיין, והוא אמר לי 'ריקי יש לב לאלמוג'. זה נתן לילד שלי חיים חדשים. אי אפשר להסביר את זה במילים".

המושתלת השנייה היא שקד, ילדה בת 4 שמתמודדת עם מחלת הסרטן, והיא הוכנסה לחדר ניתוח לצורך השתלת כבד בזמן שאלמוג היה בחדר ניתוח גם כן. "אנחנו מבחינתנו כל הזמן בתחושה מאוד מאוד מורכבת של התרגשות ושמחה שנמצא מענה שיציל את שקד, לצד עצב מאוד מאוד גדול כי זוועה של משפחה אחת זו הצלה של שקד שלנו".

"עילי הציל את הילדה שלי, לא האמנתי"

אחרי שקד הכינו גם את אמיר, הילד השלישי, להשתלת כליה אחרי שהמתין שנה לתורם. "ביום שני בשעה 3 לפנות בוקר התקשרו אליי ואמר לי שיש כליה ואני צריך לרוץ לבית החולים שניידר", משחזר אביו של אמיר, שתרם רק לפני חודש וחצי את הכליה שלו לאחיו, שמתאושש מאותו הניתוח בגלל מחלה גנטית הנובעת מנישואין בתוך המשפחה.

את הכליה השנייה של עילי קיבלה זינה. היא רק בת 5 אבל נמצאת כבר שנתיים וחצי בטיפולי דיאליזה. "מישהו סיפר לי את הסיפור של הילד שנפל, אבל אני לא חשבתי בחיים שזה יהיה הסיפור של הבת שלי למחרת", מספר מרוואן אביה. "אמו של עילי הצילה את הילדה שלי".