"המקור": מלחמת העולם במחלקת ניתוחי לב בביה"ח הדסה עין כרם

בשנים האחרונות במחלקת ניתוחי לב בבית החולים הדסה עין כרם התרחשו מאחורי הקלעים שיחות מטרידות, שספק אם נשמעו בעבר. בשורה של הקלטות שהגיעו לידי מערכת "המקור" ניתן לשמוע את המנתחים הבכירים מטיחים זה בזה אחריות למותם של מאושפזים.

באחת ההקלטות ניתן לשמוע שיחה קשה בין פרופ' אמיר אלעמי, מנתח בכיר במחלקת ניתוחי לב לפרופ' עוז שפירא, מנהל מחלקת ניתוחי לב. אלעמי אמר לשפירא: "בשנים שאתה ישבת לך בשקט ובשלווה בחוץ לארץ, הייתה פה אינתיפאדה. ומי שהציל את הפצועים הכי קשים באינתיפאדה הזאת הייתי אני". שפירא הגיב והטיח בו האשמות: "אין לך שום עניין לעבוד, אלא רק להזיק לי, וזה בסופו של דבר עולה גם בחיים של חולים פה, ולא בגללי, אלא בגללך".

כתבות נוספות מתוכנית "המקור" >>

תחקיר "המקור" על "הסוד האפל בי-ם": האם המשטרה התרשלה בחקירה?

"המקור": ההורים שנלחמו כדי להשיג לבנם את התרופה היקרה בעולם

המקור: ההקלטות שעשויות לקשור את ליברמן לפרשת "נתיבי ישראל"

אלעמי המשיך והאשים את שפירא: "אם נגרם נזק מתמשך למחלקה, זה בטח לא בגללי. אתה משאיר פה את החולים בלילה בתחושה של חוסר ביטחון מוחלט מה יעלה בגורלם". בשיחה עם "המקור" התייחס שפירא לתקופה הקשה שעברה על בית החולים: "בהנהלת הדסה בקושי ידעו איפה ימין ושמאל, אני לא אומר את זה בצחוק. היה להם סדר עדיפויות, להציל את המוסד שנכנס לחדלות פרעון".

ד"ר אלי מילגלטר, מנהל יחידת הילדים במחלקת ניתוחי לב, נשמע אומר באחת ההקלטות: "נעשים כאן מעשים שלא ייעשו שמביאים למותם של חולים, במיוחד בשלושת החודשים". ידיד המשפחה של מיליגלטר סיפר על שיחותיו עם מנהל היחידה: "הוא אמר לי 'איתן, קורים בהדסה דברים נוראיים ואיומים, חולים נפגעים, קורות טרגדיות, זה אוכל אותי, זה הורג אותי'. הוא סיפר כי שנתו נדדה בלילות".

תגובת בית החולים "הדסה"

 "אנו לא נוהגים לברר באמצעי התקשורת נושאים הקשורים לאיכות הטיפול בחולים או למערכת יחסי העבודה עם עובדי בית החולים, ותמוה בעיננו מדוע עוסקת התוכנית באירועים מלפני עשור, שהתרחשו תחת הנהלה אחרת לגמרי. כל הנושאים שהוצגו בתוכנית נבדקו וטופלו כנדרש ע"י הגופים והרשויות המוסמכים לכך בתוך בית החולים הדסה ומחוצה לו, ולגבי נושאים התלויים ועומדים כעת בערכאות המשפטיות המוסמכות -איננו סבורים שתוכנית טלוויזיה יכולה להוות תחליף לבדיקות אלו".

"הנהלת הדסה בעבר ובהווה לא הקלה ראש בטענות רופא בכיר כלשהו בהקשר לסיכון חולים, או התחמקה מלגלות אחריות ולבצע את הבירורים הנדרשים ולשתף פעולה באופן מלא עם משרד הבריאות או גופי חקירה אחרים. כך גם בכל המקרים עליהם מתלוננת אלמנתו של ד"ר מילגלטר ז"ל, שמנהלת מסע אישי וחסר בסיס שרובו השמצות נגד הנהלת הדסה הקודמת ונגד רופאיה הקודמים, מתוך אג'נדה ברורה כדי לתמוך בתביעתה הכספית מהדסה וממנהל המחלקה לשעבר, פרופ' עוז שפירא".

"התאונה המצערת של אופק טאוב הינה מקרה כאוב שנחקר ע"י משטרת ישראל וע"י הפרקליטות בהיבט הפלילי, ונקבע כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הצוות המעורב ואת ההנהלה של אותה תקופה. הנהלת הדסה הקודמת לקחה אחריות מלאה והכירה באחריות בית החולים לנזק, התנצלה על הטעות באופן פומבי מול המשפחה, תוך שלא חסכה כל מאמץ לזהות את מקור הטעות ולתקן הן את המרכיב האנושי והן את הסביבתי, על מנת שלא ישנו מקרים כגון אלה בתוך בית החולים ובאופן רוחבי בבתי החולים בארץ".

"הניסיון לייחס לד"ר מילגלטר המנוח מפי אלמנתו את כל הטוב שבעולם, ולמנהל המחלקה והרופאים הבכירים האחרים דאז - שאף הם שירתו את הדסה שנים ארוכות - את כל הרוע שבעולם, אינו עומד מול העובדות שכבר נחשפו ופורסמו לגבי התנהלותו של המנוח עצמו בבית המשפט באופן מפורט".

"באשר לטענות הגברת מילגלטר לגבי איכות הטיפול שניתן לילדים בפועל, הרי שבתקופת כהונתו של פרופ' שפירא כמנהל המחלקה לכירורגית לב חזה, שיעור התמותה בניתוחי לב בילדים בהדסה, ירד פי 2.5 מ-7.1% ל-2.5%, עובדה הסותרת לחלוטין את הטענות".

"הנהלת הדסה היום וההנהלה דאז, וכך גם הצוות הרפואי והפרא-רפואי הנוכחי וקודמו, עושה לילות כימים לטפל בחולים הקשים והמורכבים ביותר בתחום ניתוחי הלב, וזוכים לאורך השנים להצלחות נפלאות ולשביעות רצון של הצוות ובעיקר של החולים ומשפחות המטופלים".

תגובת פרופ' אמיר אלעמי

 ביחס למקרה הראשון: "למרות שבמקרה זה הדמן של החולה גבר לנגד עיניו, שפירא לא טרח להודיע לי ככונן על הצורך הדחוף בהתערבות. שפירא נהג לחמוק כמעט בכל הזדמנות שהיה צורך בהתערבות דחופה".

ביחס למקרה הנוסף: "מדובר בחולה עם אירוע חריף שעד אז היה מקובל שמטפלים בו מנתחי כלי דם. שפירא דרש להעביר חולים כאלה ליחידה שלנו. לאיש מאיתנו לא היה ניסיון בשיטת טיפול זו ולכן החולה התעכב ונפטר – וודאי לא באשמתי".

"ככלל, יש לא מעט אירוניה בעובדה שמי שישב באמריקה בשעה שאנחנו טיפלנו בפצועים הקשים ביותר של האינתיפאדה, מאשים אותנו ברוע מסמר שיער".

תגובת משרד הבריאות בנוגע לבדיקה שנעשה בנציבות הקבילות בעניין אופק טאוב:

"עם ההחלטה על סגירת התיק הפלילי ולאחר שוועדת הבדיקה סיימה את עבודתה, חודש הבירור במשרד הבריאות במסגרתו הוקם צוות רחב אשר מנה תשעה חברים בראשות הנציב, ד"ר בועז לב, ושכלל רופאים, אחיות, עורכי דין ונציגת ציבור. צוות הבדיקה שמע את התייחסויות המעורבים לכל קביעות הוועדה ובהן גם לשאלת ביצוע שני ניתוחי לב במקביל ועמדת הצוות מתוארת במפורט בהחלטת הנציב בסיכום הבירור. בתמצית, הצוות הגיע למסקנה פה אחד כי ההחלטה על ביצוע ניתוחים במקביל הינה החלטה ניהולית לגיטימית וזאת כחלק מתוכנית להרחבת פעילות המחלקה וכמות הניתוחים".

"תוכנית הניתוחים נקבעה כמה ימים מראש ולא הובעה התנגדות על ידי איש מאנשי הצוות בזמן אמת לביצוע ניתוחים במקביל בשני החדרים. יתרה מכך, גם אם היה מי שסבר כי קיימת בעיה כלשהי, מצופה ממנו לבדוק היטב את החדר והציוד או להביע התנגדותו לביצוע הניתוח בחדר זה. דבר מאלו לא בוצע. יחד עם זאת בהחלטת משרד הבריאות נקבע כי היה מקום לבצע היערכות נאותה על ידי כלל אנשי הצוות וקיום ישיבת הכנה רב צוותית במטרה לבחון את ההיבטים השונים של החלטה ניהולית זו. על כך נמתחה ביקורת בהחלטת הנציב".

"חומר שנאסף על ידי ועדת הבדיקה ופרוטוקולים הועברו למשטרה עוד בראשית החקירה הפלילית שנוהלה בעניין בשנת 2014. לאחר שהצוות בראשות הנציב ביצע השלמות של הבירור נדונה שאלת האחריות של אנשי הצוות המעורבים. הליך הבדיקה בנציבות הסתיים לפני כמעט כשנה והועבר ליחידת הדין המשמעתי לצורך גיבוש החלטה על נקיטה באמצעים משמעתיים".

"ערעור הוגש על ידי המשפחה לפרקליט המדינה בעניין ההחלטה על סגירת התיק הפלילי אולם טרם התקבלה החלטה בעניין זה. לאחר קבלת ההחלטה בעניין ההליכים הפליליים, יימשכו ההליכים המשמעתיים בטיפול יחידת הדין המשמעתי. במקביל, צוות יחידת הדין המשמעתי לומד את חומר החקירה של המשטרה. ועדת הבדיקה והבירור שנעשה על ידי נציב קבילות הציבור".

תגובת משרד הבריאות בנוגע לבדיקה שנעשתה בנציבות הקבילות בעניין התינוקת שמתה

"הוועדה השנייה הוקמה בעקבות קבלת מידע חדש, שלא היה קיים בידי הוועדה הראשונה, ולכן הצדיק בירור והתייחסות לטענות החדשות שהועלו בנוגע לטיפול בילדה. הוועדה החדשה קיבלה את כל החומר, שמעה את כל בעלי העניין, לרבות המתלוננת גברת מילגלטר, משפחת הילדה וכן אנשי הצוות הטיפולי וההנהלה הבכירה בזמן האירועים".

"דוח הוועדה דן בהרחבה בסוגיות הרלוונטיות ומתייחס בפרט לטענה, בדבר נסיבות אי הגעת הכונן ד"ר מילגלטר ז"ל לטפל בילדה כבר בהגעתה למיון. במסקנות הדוח תוארו השפעותיה של מערכת היחסים הבין-אישית והמקצועית הלקויה, על שגרת העבודה במחלקה. על סמך הראיות והעדויות שנבחנו לא הוכח כי ניתנה הוראה מפורשת להימנע מלקרוא לד"ר מילגלטר ז"ל ככונן. התנהלות הצוות במיון הייתה לקויה וראוי היה לקרוא לו".

"בשני המקרים, האירועים אירעו לפני שנים רבות ומאז חלו שינויים מהותיים ורבים בסגל המחלקה, בתפקוד המערכתי ובהנהלת בית החולים. מנהל המחלקה דאז כבר אינו מנהל, הועברה המלצת הנציבות לבחון נקיטה בהליכים משמעתיים בגין חלקו בעניין אופק טאוב ולצידו אנשי סגל נוספים. נקבעו נהלים והליכי שיפור שדווחו למשרד הבריאות ויישומם נבחן ונבדק פעמים חוזרות וזאת על מנת שאירועים כנ"ל לא יישנו".

"באופן כללי, הנציבות היא הגורם במשרד הבריאות שתפקידו לברר אירועים ודיווחים אשר יש בהם חשש לכשל או רשלנות. איסוף המידע מתבצע באמצעות גורמים מקצועיים וציבוריים כאשר התכלית המרכזית היא שיפור תפקודם של המטפלים כפרטים ושל מערכת הבריאות ככלל על ידי איתור ליקויים בתפקוד ובנוהל ולהמליץ על נקיטת פעולות מתקנות, נהלים, חוזרים, הנחיות או המלצה על המשך טיפול משמעתי באמצעות יחידת הדין המשמעתי של משרד הבריאות כנגד מי שלכאורה נהג ברשלנות חמורה. לאחרונה הוכללו בצוותי הבירור נציגי ציבור כדי להגביר את אמון הציבור ואת השקיפות של הבדיקות בנציבות. ההמלצות מתקבלות על דעתם של הבודקים ומוגשות לנציב".

"איסוף החומר והכרעה אם התנהלות מקצועית היא סבירה או שיש בה כשל מקצועי וחשש לרשלנות חמורה צריכה להיעשות על ידי גורמי מקצוע המכירים היטב את מציאות מערכת הבריאות בישראל. אשר על כן אין מקום להעתיק את הבירור לגורם חיצוני. הסמיכות לגורמי הרגולציה והסטנדרטים חיוניים על מנת ליצור מהלכים משפרים בלוח זמנים קצר. בהליכי הבדיקה והשיפור שותפים גורמים רבים במערכת הבריאות כמו משרד הבריאות, מוסדות הרפואה, המועצות הלאומיות וגורמים של בטיחות הטיפול".

"הדיון המשמעתי צריך להתבצע על ידי בית דין שיש לו הסמכות והידע המתאימים. הדיון בנושא הרשלנות המקצועית (לא בהיבט הנזיקי) מצוי בידי בית הדין המשמעתי והמלצת ועדת המשמעת מועברת לשופט בדימוס אשר מכריע בשאלת הרשלנות וקובע את אמצעי המשמעת על פי החוק".