הטרדות ואונס: 37% מהנשים נפגעו מינית ממטפל במערכת הבריאות
ממצאי מחקר שיזם משרד הבריאות בנושא פגיעות מיניות בין מטפלים למטופלים מעלים תמונה עגומה: 37% חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות. כמחצית מהפגיעות - בקופות החולים. 13% מהנפגעות דיווחו כי בחרו שלא להתלונן בשל "תחושת בושה". משרד הבריאות: "פועלים רבות למיגור התופעה"
משרד הבריאות מפרסם היום (שני) את ממצאי המחקר שיזם בנושא פגיעות מיניות בין מטפלים למטופלים ומטופלות במערכת הבריאות, "על מנת לבחון את היקפי התופעה ולמגר אותה". על-פי הממצאים, 37% מהנשים חוו פגיעה מינית בתוך מערכת הבריאות - נתון הדומה לנתון הפגיעות המיניות באוכלוסייה. המחקר, שבוצע על-ידי מכון ברוקדייל, כלל סקר אינטרנטי עליו השיבו 963 נשים מעל לגיל 21 ונערך מחודש ינואר 2023 ועד לחודש יוני 2023. בנוסף, המחקר הכיל ראיונות עומק עם נשות מקצוע ומטופלות שעברו פגיעה מינית במערכת הבריאות וכן, ניתוח שיח ברשת.
למידע והנחיות להגשת פנייה בנושא הטרדה מינית כנגד עובדים, מטפלים, או כל נותני שירות אחרים השייכים למערכת הבריאות, לחצו כאן.
מממצאי המחקר עולה כי 37% מהנשים חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות, ו-22% מן הנשים חוו פגיעה כזו בחמש השנים האחרונות - נתונים הדומים למספר הפגיעות המיניות מחוץ למערכת הבריאות. על-פי הממצאים, מתוך כלל הנשים, 6.9% מהנפגעות נפגעו ממבטים, 7% מהנפגעות נפגעו אמירות מקטינות ומחפיצות, 13% מהמשיבות נפגעו מינית מבקשות להתפשט, 13% מנגיעות, 9% מהצעות מיניות, 5% ממעשים מגונים, 4% מסחיטה באיומים - ו-5% מאונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה.
כמו כן, 50% מהפגיעות המיניות התרחשו במרפאות קופות חולים, 28% במרפאות פרטיות ו-16% בבתי חולים, כאשר 37% מהפגיעות בוצעו על-ידי רופאים שאינם גניקולוגים, 32% על-ידי גניקולוגים, 12% על-ידי בעלי מקצועות בריאות אחרים, 6% על-ידי רופאי שיניים ובריאות השן ו-5% על-ידי מטפלים מתחום הסיעוד. בתוך כך, 14% מהמשיבות דיווחו כי נפגעו על-ידי אותו המטפל יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים, ו-3% דיווחו כי נפגעו על-ידי אותו מטפל יותר מחמש פעמים.
באשר להתלוננות ודיווח על הפגיעה המינית, 52% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות טענו כי לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24% ציינו כי הן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. 7% בלבד מן הנשים שנפגעו השיבו כי הפגיעה דווחה לגורם רשמי כלשהו.
כאשר נשאלו המשיבות מדוע העדיפו שלא להתלונן על הפגיעה המינית שעברו, 23% טענו כי הטילו ספק בכך שמעשיו של המטופל מהווים פגיעה מינית, 17% הטילו ספק שמדובר במקרה חמור, 13% בחרו שלא להתלונן מתוך "תחושת בושה", ו-9% טענו כי הגורם שהרתיע אותן מלדווח על המקרה היה חוסר אמון ביכולת של המערכת לטפל בעניין. בנוסף, 4% דיווחו שאי הדיווח נבע מפחד מהגורם הפוגע או חשש שיימנע מהמתלוננת טיפול רפואי בעקבות התלונה. ממצאים דומים עלו גם מראיונות עומק שביצעו החוקרות עם הנפגעות ונשות מקצוע מהתחום.
בבחינת ההשפעות המתמשכות על נפגעות הפגיעות המיניות, 28% מהנשים שענו לסקר דיווחו על נזק נפשי או רגשי, כאשר 9% דיווחו על נזק אישי או חברתי, ו-4% על נזק גופני או רפואי. יתר על כן, עלה כי 32% דיווחו שהן וויתרו על טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, 19% דיווחו כי איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14% דיווחו כי בעקבות הפגיעה הן נוקטות בזהירות, חשדנות, מודעות יתר והצבת גבולות.
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד פועל רבות על מנת לטפל באופן עמוק ומקיף בתופעה של פגיעות והטרדות מיניות במערכת הבריאות, כאשר מחקר זה הוא אחד מהכלים של המשרד. בין הפעולות שנוקט המשרד כדי לטפל בתופעה, תחת מדיניות של אפס סובלנות - החמרה משמעותית בעונשים המוטלים על הפוגעים, הארכת משך זמן התליית הרישיון למקסימום הניתן במסגרת החוק עד כדי שלילת רישיונות, חשיפת פרטי אנשי הצוות הפוגעים לציבור ועוד".
"המשרד פועל לקידום חקיקה במטרה שיוענקו סמכויות למשרד הבריאות לטובת אכיפה וטיפול נוקשה כנגד כל בעל מקצוע רפואי הפוגע באדם אחר על רקע מיני. בנוסף, ייבחנו הדרכים בכדי להעלות את מודעות הציבור כיצד ניתן להגיש תלונות ותיבחן אפשרות להקמת 'קו חם' להגשת תלונות בנושא וצעדים נוספים", טענו במשרד. בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות מינה צוות שתפקידו קידום מניעת פגיעות מיניות ושיפור הטיפול בהן, ופורסם חוזר מנכ"ל שקובע כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי ודרכי הטיפול בתלונות, וכן חוזר מנכ"ל נוסף בנושא מניעה וטיפול בהטרדה מינית בין עובדים במערכת הבריאות".
ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על-ידי מטפלים במשרד הבריאות, אמרה: "מאז פרסום חוזרי המנכ"ל בנושא בשנת 2022, התקבלו בנציבות הקבילות למקצועות רפואיים כ-180 תלונות, כולן נבדקות ביסודיות וברגישות, כאשר בלמעלה מ-100 תלונות הסתיים הבירור. בין תוצאות הבירור המלצנו ב-13 תלונות על הגשת קובלנה ליחידת הדין המשמעתי. בנוסף, ב-12 מהתלונות ננקטו סנקציות במוסד הרפואי כגון פיטורין או אזהרת המטפל. אנו רואים בחומרה כל אירוע שבו מטופל או מטופלת חוו הטרדה. ואולם, חומרת הצעדים בהם אנו נוקטים נקבעים על-פי החוק".