פיתוח מהפכני - הטיפול שהקים משותקים מכסא גלגלים

הטיפול המהפכני שמחולל פלאים בעולם הרפואה: הטענות לפיהן יש מכונה שמי שנכנס אליה יכול לשפר את יכולת החשיבה שלו או שיש צינור פלדה שמשותקים נכנסים אליו ויוצאים ממנו כשהם קמים מכסא הגלגלים, נשמעו בתחילה לא הגיוניות. גם לא הסיפורים על קשי תפיסה שהחלו פתרום לקרוא ועל מגמגמים שהתחילו לשיר, או על מכונה שעוצרת את  ההזדקנות ולפעמים מחזירה את המוח שנים אחורה. אלא שהטענות הללו לא בהכרח דמיוניות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

150 מטופלים כל יום, כמעט מסביב לשעון, בעיקר חולים קשים - ולצדם גם בכירי המשק הבריאים אך המקשישים שבאים לשמור על מה שיש בקופסה עם אופציה לשיפור. "זה תמיד מתחיל עם אלה שיכולים להרשות לעצמם בשלב מוקדם, שזה יקר מאוד", אמר פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית. "אחרי זה זה ירד לכלל העם, כמו עם הפלאפונים".

תאי הלחץ בבית החולים אסף הרופא הם היום המרכז הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף המחקר וכמות המטופלים בתפוסה מלאה. תאי לחץ קיימים ברפואה עשרות שנים, הם התחילו בטיפול בנפגעי תאונות צלילה, וכיום הם משמשים בעולם בעיקר לריפוי פצעים פתוחים שאופיניים לחולי סוכרת ועכשיו תפנית מפתיעה.

"המקרה הראשון שמשך את העין שלי היה של בחורה צעירה יחסית עם סוכרת", אמר פרופ' אפרתי. "היא הגיעה לפה בגלל פצע ברגל, בהיסטוריה שלה היא עברה אירוע מוחי והיא הגיעה על כסא גלגלים. הפצע של הסוכרת נרפא, אבל היא גם קמה מכסא הגלגלים והתחילה ללכת, ואז אתה מבין שמשהו קרה אבל שמתי את זה בצד, אבל אחרי המקרה השלישי אתה אומר מה היה פה?".

הפסיק לגמגם אחרי 25 שנה - וחי חיים חדשים

וזה לא המקרה היחיד שקרה: היו עוד ועוד מקרים של שיפור נוירולוגי שקרה בזמן טיפול בתא לחץ, לפעמים שיפור דרמטי. בתנאים של ריכוז חמצן גבוה, התברר, יכולים לקרות למוח דברים נפלאים. חלק מהנזק ניתן לתקן אחרי שבץ או חבלת ראש.  סדרת הטיפולים בתא הלחץ מחזירה תאים מתים לחיים ואיתם את התפקוד שאבד.

אלי גניש הוא בן 25 כיום. כשהיה תינוק בן חודשיים, אמא שלו מצאה אותו בעריסה מכחיל כולו. בבית החולים הצילו את חייו אבל אחרי דקות ארוכות בלי שעבר חמצן למוח - נשאר נזק. מגיל שנה הוא נלקח לכל טיפול אפשרי, אבל שיפור משמעותי לא נראה. כשכבר התחיל לדבר בגיל ארבע היה לאלי גמגום קשה, הוא הלך לבית ספר לליקווי למידה אבל לא הצליח ללמוד קרוא וכתוב, למרות מאמצים סיזיפיים של אמא שלו.

רק לפני שנה, אלי עדיין לא ידע קרוא וכתוב ולא הצליח להשתלב בחברה או בעבודה. ואז מירה שמעה על תא הלחץ באסף הרופא. "אחרי טיפול 40, הגמגום כאילו נעלם", סיפרה מירה גניש, אמו של אבי. "התחלתי לראות שהוא מבין אותי יותר והתחלתי לשבת איתו שוב על קריאה וכתיבה והייתי בהלם, הסברתי לו פעם פעמיים וזהו, פתאום הוא קולט וזה נשאר". גם אלי מספר על סיפור משמעותי. "הרגשתי כאילו השכל הסתדר", אמר. "אני יותר מקשיב, אני יותר מבין".

צפו בכתבה המלאה