הרופאים הישראלים הצילו את חייה של נור מסוריה: "טיפלו בה באהבה ובדאגה"
נור, ילדה סורית בת 10 ואמה, הגיעו לגבול לפני כשלושה שבועות לאחר שמצבה של הילדה שחלתה בסכרת הוגדר אנוש. כעת, הודות לטיפול לו זכתה, נור התאוששה
הטיפול שהציל את חייה של הילדה מסוריה: שלושה שבועות אחרי שהגיעה לגבול במצב אנוש, נור ואמא מתקשות להשלים שבעוד ימים אחדים יצטרכו לשוב לסוריה. הן הגיעו לישראל מכפר במחוז קוניטרה, קילומטרים בודדים מהגבול עם ישראל. נור, רק בת 10 חולה בסוכרת נעורים - מחלה שבעולם המפותח חיים איתה מיליוני ילדים, אך בסוריה כשאין תנאים בסיסיים, מדובר בסכנת חיים מיידית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
"אני לא חשבתי שהטיפול פה ככה", מספרת האם, "סיפרו לי שאנשים פה בישראל עוזרים ודואגים ומטפלים אבל לא הבנתי עד שהגעתי לפה. הרופאה הזו היא גדולה מאוד. אני לא יודעת מה לומר עליה. כל מה שאני אומרת זה לא מספיק. היא דואגת לנו ואוהבת אותנו, יודעת איך לעזור לנו".
הרופאה אותה משבחת האם היא ד"ר אורנה דלי-גוטפריד, מנהלת המרכז לסוכרת נעורים במרכז הרפואי זיו, שמספרת על מצבה של הילדה כשרק הגיעה לישראל: "רק כשהיא הגיעה למצב הקיצון אמרו לה - או שתגיע לישראל או שלא תישאר בחיים. אם היא תגיע לסוריה בלי אינסולין, זה יהיה אותו הדבר".
"היינו 10 ימים במצב לא טוב", משחזרת האם, "המצב שלה היה רע מאוד. לקחנו אותה למרפאה קטנה אצלנו וכל יום מצבה הלך והידרדר. ידענו שיש לה סוכרת וישבנו חיכינו עד שתמות, אין מה לעשות. אין לנו שם מכונות, אין כלום. אפילו לא בשביל לדעת מה הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה".
"רק רוצה שבתי תחיה גם אחרי שנחזור לסוריה"
בעזרת הטיפול הנכון שקיבלה הילדה במרכז הרפואי זיו בצפת מצבה השתפר, אך כשהחלו ההכנות להשיב אותה חזרה לסוריה - התברר לצוות שיהיה קשה אפילו לשמור את מנות האינסולין להן היא זקוקה באופן ראוי.
"אם לא יהיה לה אינסולין היא תמות", מבהירה ד"ר דלי-גוטפריד. "אני מוכנה לעבוד מהבוקר עד הלילה - לא לימדו אותי איך שולחים מישהו למקום לא בטוח". כדי לנסות ולהתגבר על המציאות הבלתי נתפסת הזו, תרמו לילדה מכשיר מיוחד שיקל עליה את הטיפול בבית: "המכשיר הזה מאפשר לאמא להחליף פעם אחת ב-14 יום ולא לדקור. ככה היא סורקת בשניות ואם היא רואה רמת סוכר לא טובה, היא יודעת איך לטפל".
בעוד ימים אחדים, ישובו האם ובתה לביתן שמעבר לגבול, לאחר הסיוע מציל החיים שקיבלו בישראל. "אצלנו מלחמה ויריות ובלאגן אנחנו חיים ביער", מספרת האם המודאגת. "אני רוצה לשים את התרופה שנתנו לי אצל השכנים שלי, שיש להם גנרטור. יהיה קשה לטפל בה בסוריה וכל מה שאני רוצה זה שהבת שלי תישאר בחיים".