"כ-3 מיליון פוסט-טראומטיים": היקף מתמודדי הנפש מ-7.10 נחשף
המבקר מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח שעוסק בטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי הטבח והמלחמה. מסקר של משרד המבקר עולה כי 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם, ברמה בינונית או חמורה. עוד עולה כי חלק גדול מהתמודדים לא פונים לקבלת טיפול בקופות החולים בגלל ההמתנה הארוכה
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח שעוסק בטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם - ממנו עולה תמונת מצב חמורה ומדאיגה בנוגע לזינוק בשיעור מתמודדי הנפש כתוצאה מהטבח: 38% ממשתתפי סקר המשרד דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם, ברמה בינונית או חמורה. הדו"ח פורסם כחלק מדו"חות הביקורת הראשונים של המבקר בנושאים אזרחיים, הקשורים לכשלים של הממשלה ושל צה"ל בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ולאחריה.
מנתוני הסקר, שערך משרד מבקר המדינה בחודש אפריל אשתקד, עולה כי "מדובר באומדן של כ-3 מיליון איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת, שמהם כ-580 אלף איש עלולים לסבול מתסמין אחד לפחות ברמה חמורה". עוד נכתב בדו"ח: "מחקרים מראים כי פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה הם תוצאות שכיחות של חשיפה לאירועי דחק קיצוניים כגון אירועי מלחמה, מצבים מסכני חיים, שבי ועינויים. הטיפול המומלץ העיקרי בהם הוא טיפול שיחתי (פסיכותרפיה)".
"חלון ההזדמנויות לטיפול בפוסט-טראומה, בניסיון למנוע מצב כרוני שלה, הוא שלושה עד שישה חודשים, וייתכן שטיפול יוכל להועיל גם לאחר תשעה חודשים עד שנה ממועד האירועים שחוללו אותה", נכתב בדו"ח המבקר, "אי-קבלת טיפול בתקופה זו עלולה להביא לתחלואה כרונית, המלווה בפגיעה בתפקוד. משמעות הדבר כי נוסף על הסבל הרב שעלול להיגרם עקב היעדר טיפול בזמן, עלולות להיות לו גם השלכות כלכליות משמעותיות, ובהן הזדקקות לגמלאות מביטוח לאומי".
לפי סקר משרד המבקר, כ-900 אלף מאלה שדיווחו על תסמינים לא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר, אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת טיפולית כלשהי. "נמצא כי הסיבה השכיחה ביותר לאי-פנייה לטיפול היא אורך התור (משך ההמתנה) לקבלת טיפול בקופות החולים - 38% ציינו אותה", נכתב, ואכן זמני ההמתנה לטיפול במגזר הציבורי לא פחתו: משך ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל 2024 לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים, הכולל אבחון של פסיכיאטר ותחילת טיפול בידי איש מקצוע מתאים עומד עדיין על שישה חודשים וחצי.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור המטופלים בבריאות הנפש מאוכלוסיית ישראל עומד על 1% בלבד (כ-60 אלף מתוך כ-9.5 מיליון) שנוספו מאז 7 באוקטובר, בהשוואה לשיעור המדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית או חמורה בכלל האוכלוסייה - 38%.
גם המעגלים שנפגעו ישירות מהטבח לא מקבלים טיפול ראוי: רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר, זאת לעומת שיעור המדווחים על התסמינים ברמה בינונית וחמורה בכלל האוכלוסייה - 38%; "בקרב מי שהוא או אדם קרוב לו נכחו באירועי 7 באוקטובר הסיכון לדווח על תסמינים אלה נמצא גדול ב-11 עד 17 נקודות אחוז", נכתב בדו"ח.
בנוסף, רק 440 מתוך כ-10,500 ילדי שדרות המפונים (כ-4%) קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר. זאת אף שבמיפוי שעשה משרד החינוך בנוגע לילדים בשדרות עלה שהורים רבים (39%) סוברים שילדיהם נמצאים בחרדה ומתח ברמות גבוהות במיוחד הדורשות מענה טיפולי מיידי.
עוד עלה כי רק 24% מניצולי המסיבות, שחוו טראומה נפשית קשה, קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים, אף שבסקר עלה כי בקרב מי שהם או אדם קרוב להם נכחו באירועי 7 באוקטובר, שיעור המדווחים על תסמינים נפשיים כמעט כפול משיעור המדווחים על התסמינים בקרב מי שלא נכחו באירועים (לדוגמה, לגבי פוסט-טראומה: 54% לעומת 27%).
"משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי", מסביר המבקר. "הם לא איתרו ניצולים אלה ואינם יודעים מה מצבם. בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות (52%, שהם כ-1,900 איש) לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים".
אולם למרות העלייה בתסמינים נפשיים, כמות שיעור הצהרות הבריאות מתוך כלל הבקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק וחידושו שהעביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות לבחינת הכשירות הנפשית של המבקש לאחר 7 באוקטובר עמדה על 3% בלבד, לעומת 4% עד 10% בשנים שקדמו לכך, וזאת על אף הפגיעה במצבה הנפשי של האוכלוסייה.
הביקורת התבצעה בחודשים נובמבר 2023-יוני 2024, לאחר שבמכתב מבקר המדינה לראש הממשלה מ-13 בנובמבר 2023 הציג מבקר המדינה את תמונת המצב ואת הכשלים והפערים מרכזיים בטיפול בעורף האזרחי, כפי שעלו מסיוריו ביישובי קווי העימות בדרום הארץ ובצפונה, מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר. מבקר המדינה ציין במכתבו כי מהסיורים בבתי המלון שאירחו מפונים מיישובי הדרום עלה ש"המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים". מערך בריאות הנפש "התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו".
"כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז 7 באוקטובר", אמר אנגלמן, "הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו. לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים. מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה. התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח - אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם".
"שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף על פי שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו. מרכזי החוסן, שמטפלים בנפגעי חרדה בעת שגרה ובשעת חירום, עדיין מתמודדים עם אי-ודאות תקציבית ומחסור חמור בכוח אדם. יש לראות בחומרה את העובדה שהממשלה טרם הסדירה בחוק את מעמדם של צוותי החירום היישוביים - צח"י".
"למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה, ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם", סיכם מבקר המדינה, "על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".