חודש המודעות לפסוריאזיס: המיתוסים, הפתרונות ודרכי ההתמודדות
מחלת העור שממנה סובלים כ-100 מיליון אנשים ברחבי העולם, מביאה איתה לא פעם סטיגמות וחששות מהותיים. מומחית לרפואת עור מסבירה מה מומלץ לעשות כדי להתמודד עם התופעה – וגם, מאילו מיתוסים כדאי להתעלם • קול האישה
חודש המודעות העולמי לפסוריאזיס, מחלת העור שממנה סובלים כ-100 מיליון איש ברחבי העולם, מביא מדי שנה את הנושא לכותרות לצד לא מעט חששות בנוגע לדרכי התמודדות נכונות וטיפול בתופעה – ולא, לא מדובר במחלה מדבקת.
ד"ר סיון מרסר, מומחית לרפואת עור, אסתטיקה ולייזר, מסבירה כי "פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית שבה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. הביטוי העורי לכך הוא שכבה של קשקש מעובה בגוון כסוף או ברבדים אדומים. המחלה שכיחה ומופיעה בקרב כ-3% מהאוכלוסייה, כאשר המיקומים הנפוצים להתפרצות הפסוריאזיס הם קרקפת, מרפקים, ברכיים, גב, חזה, בטן, ציפורניים ואיברי המין".
לדברי ד"ר מרסר, "הנגעים יכולים להיות שונים בגודלם, ולכסות אזורים קטנים או נרחבים של הגוף - כשלעיתים נלווה לכך גרד. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם, ובגילאים בוגרים יותר, סבירות גבוהה כי אורח חיים הכולל עישון, שתיית אלכוהול, חיים מתוחים, השמנת יתר או מחלות רקע כגון לחץ דם, דיכאון ונטילת תרופות מסוימות - לא ייטיבו עם הסובלים מפסוריאזיס".
יחד עם זאת, מתברר כי ברוב המקרים הפסוריאזיס מערב אך ורק את העור, אך בחלק קטן יותר מהמקרים מעורבים גם איברים פנימיים, ובהם נדרש כבר טיפול רב-מערכתי. לדברי ד"ר מרסר, על מנת להתמודד באופן יומיומי עם המחלה, ניתן לפעול בכמה דרכים שיקלו מעט על אי-הנוחות. ראשית, "נצלו את ימי השמש - גיחות קצרות יכולות להיות דרך טובה להרגעה, לשיפור ואף לריפוי נגעי פסוריאזיס".
"נסו לצאת לשמש פעמיים-שלוש בשבוע, והשתמשו בקרם הגנה עם מינימום 30 SPF . יש לזכור כי חשיפה מוגברת לשמש מעלה את הסיכון לסרטן העור, וזה עלול להחמיר את התפרצויות הפסוריאזיס. עם זאת, האור האולטרה סגול (UV) הנפלט מקרני השמש יכול להאט את הצמיחה של תאי העור, ובכך לעכב ולשפר את מצב המחלה".
שנית, אומרת ד"ר מרסר כי "הזנת העור בלחות זה אחד הדברים היעילים והקלים ביותר שאפשר לעשות לעור מגורה. כך תפחיתו יובש, גירוד, אדמומיות, כאבים וקילופים. בחרו את קרם הלחות בהתאם לסוג העור. משחות הן עבות, כבדות וטובות לנעילת לחות על העור. קרמים הם בעלי שכבה דקה יותר ונספגים ביתר קלות".
"מומלץ להגביר את התכיפות בימים ממוזגים מאוד או יבשים ללא לחות. דרך נוספת לשמור על לחות העור היא שימוש במכשיר אדים בבית וגם הקפדה על שתיית מים - הדרך הטובה ביותר לתת לעור את הלחות ולקבל עור זוהר באופן טבעי. שתו לפחות שמונה כוסות מים בכל יום, במרווחים שווים לאורך היום".
בנוסף, מחקרים מראים כי לחץ רב עלול להחמיר את המחלה. "חלק מהמטופלים מתארים את התפרצות הפסוריאזיס הראשון שלהם כטראומתי. אולם, חשוב דווקא בשל כך, וככל שניתן, לא לאפשר למחלה להשפיע כל-כך על המצב הנפשי. חשוב לבנות מערכת תמיכה של בני המשפחה והחברים, לצד פעולות המפחיתות לחץ וחרדה, כגון יוגה, מדיטציה ונשימה עמוקה. אפילו טיול ארוך בשכונה עשוי להרגיע, תזונה נכונה, שתיית מים מרובה, התעמלות קבועה ושינה טובה. אם תהיו רגועים, אולי תצליחו למנוע את ההתקף הבא".
טיפ נוסף ומשמעותי הוא הימנעות מגירודים ושריטות בעור. לפי ד"ר מרסר, "גרד עלול לפצוע את העור ולהגביר את הסיכוי לזיהום עורי. זה עלול לגרום אפילו להתפשטות למקומות שטרם הופיעו בהם סימני פסוריאזיס. שמרו על ציפורניים קצרות. יש גם משחות הרגעה מקומיות שלפעמים כדאי למרוח, ובכלל חשוב לזכור שתאי העור נמצאים במצב מאוד רגיש, וכל עוד הוא רדום - חשוב לא להתעסק, לא לחטט או לגרד אותו יתר על המידה, כדי לא לגרור ריאקציה".
עצה נוספת שחשוב למומחית להגיש, היא הימנעות מעישון והגבלת האלכוהול: "עישון עלול לעורר גירויים. עבור חלק, מדבקות ניקוטין מחמירות את הפסוריאזיס. צריכת אלכוהול עלולה גם לעורר תסמינים. לאלה שנוטלים תרופות לפסוריאזיס, זה יכול להיות אפילו מסוכן. אם אתם שותים, שמרו על מיתון - עד משקה אחד או שניים ביום".
על פוטותרפיה היא מסבירה, כי בניגוד לסטיגמות לחששות הנובעות מהשם המאיים – מדובר בטיפול באור באמצעות קרינת UV המותאם לגוון העור ולמחלת העור ממנה המטופל סובל. בנוגע לטיפול אקלימי בים המלח, ד"R מרסר מסבירה: "ים המלח הינו מקום ייחודי הנמצא כ-400 מטר מתחת לפני המים, ובו קיים שילוב של קרינת שמש עשירה יותר בקרני UV וריכוזים גבוהים של מינרלים בבוץ ובאוויר, מה שמרגיע את המקום ומביא לרוב להטבה ניכרת במחלה".
לסיכום, בנוגע לטיפול תרופתי, מסבירה המומחית כי בעוד שתרופות ביתיות לא יגרמו לפסוריאזיס להיעלם - אנשים רבים הסובלים מפסוריאזיס מטפלים בסימפטומים באמצעות תרופות טבעיות ואלטרנטיביות. "מדובר בתכשירים מקומיים וביניהם מוצרים ללא מרשם, כמו זפת פחם וחומצה סליצילית, וכן טיפולי במרשם כגון תכשירים מקומיים מבוססי וויטמין D או סטרואידים. גם הוספת חומצות שומן אומגה 3 לתזונה יכולה לעזור בהפחתת הדלקת".
"הקרן הלאומית לפסוריאזיס (NPF) ממליצה על משחות מקומיות ו/או טיפול באור למבוגרים עם פסוריאזיס. עבור מבוגרים עם פסוריאזיס בינוני-קשה, ה-NPF ממליץ על פוטותרפיה או על תרופות במתן סיסטמי כמו רטינואידים, תרופות ביולוגיות ועוד. מצבים שכיחים בקרב מבוגרים - מחלות כליות, לב וכבד, סוכרת והשמנת יתר - יכולים להגביל את הרופא המטפל במתן התרופות".