הגסיסה האיטית של ים המלח: "המקום נראה כמו בית קברות"

מפלא עולם לאיזור מוכה אסון: כשמגיעים לכפר הנופש עין גדי קשה להאמין שפעם הייתה זו פנינה תיירותית שוקקת עם מאות אלפי מבקרים בשנה. היום, זה נראה כמו אזור מוכה אסון - חדר אוכל נטוש, חנייה שהפכה לשטח מלא בעשבים ומשקאות שעוד נמצאים על הבר המיותם. "כשאני מגיע לפה אני בוכה על האובדן הזה - מכלום הרמנו חוף לתפארת", מספר אחד התושבים.

בעשר השנים האחרונות ירד גובה פני המים בממוצע במטר ו-15 ס"מ. אבל באופן מדהים הקצב רק הולך וגדל. בשנה האחרונה, ירד גובה המים בעוד מטר ושלושים ס"מ. התייבשות הים גורמת להיווצרות בולענים שנפערים בקצב בלתי נתפס. זאת משום ששכבות המלח נחשפות למים מתוקים שממיסים אותם, כך נוצר חלל ואחריו - בולען.

"השקענו כאן 40 מיליון דולר, הכל ירד לטמיון" מספר אחד התושבים שהשקיעו בחוף מינרל בניסיון להפוך אותו למוקד עליה לרגל של תיירים רבים - והיום עומד ריק מאדם. כחלק מהמלחמה בבולענים בנו מעל נחל ערוגות את אחד הגשרים המתוחכמים בעולם בעלות של כחמישים מיליון שקלים, עם חיישנים מיוחדים וחיזוקים יוצאי דופן שהיה אמור לעמוד בפני הבולענים - אבל הטבע חזק מהכל. אחרי שש שנים בלבד האיזור נסגר לתנועה.

"פעם מכרנו תמרים לחו"ל, היום זה כמו בית קברות"

הסיפור לא מסתיים רק בקו החוף, גם הנזקים לחקלאות באזור אדירים. "זה עצוב, פעם מכרנו תמרים לחו"ל, היום זה כמו בית קברות", מספר אחד החקלאים.  כך לדוגמא, מתוך כ-4000 עצי תמר נותרו רק כרבע, והיום כבר מסוכן מדי להיכנס לשטח המטעים.אבל יש כאלו שהפכו את המצוקה לפרנסה ולוקחים את התיירים לשיט קייקים מעל הבולענים. כך נוצרת תיירות אקולוגית אידיאולוגית שמנסה להמחיש את חומרת הבעיה מזווית אחרת.

"אני מרגיש שומר הסף של ים המלח" אומר אחד התושבים באיזור על רקע המראות הקשים . על אף שיש מספר פתרונות שיכולים לסייע התושבים עוד מחכים למדינה שתשקיע חשיבה ומשאבים בנושא. ובכל זאת הם נשארים אופטימיים ומבטיחים: "אנחנו לא נוותר - האופטימיות תנצח".