87 נדבקו בקדחת הנילוס; ח"כ סון הר מלך: "הם חוסנו לקורונה?"
מהנתונים העדכניים שהוצגו בוועדת הבריאות של הכנסת עולה כי עד כה אובחנו בישראל 87 מקרי הידבקות במחלה, מתוכם 55 גברים ושלושה ילדים שאובחנו במצב קל. חברת הכנסת מעוצמה יהודית שאלה במהלך הדיון "האם נבדק הקשר בין חולים קשים לחיסוני הקורונה"
בוועדת הבריאות של הכנסת נערך הבוקר (שני) דיון בנושא התפרצות קדחת הנילוס המערבי, ומהנתונים העדכניים עולה כי עד כה אובחנו בישראל 87 מקרי הידבקות במחלה. ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) שאלה במהלך הדיון: "אשמח לדעת האם נבדק אם הנפטרים היו מחוסנים בחיסון נגד קורונה".
שבעה בני אדם מתו עד כה בישראל כתוצאה מהידבקות במחלה. גיל הנדבקים במחלה נע בין 8 ל-96, כאשר הגיל הממוצע הוא 73. מתוך כלל הנדבקים, 55 הם גברים, 32 נשים ועוד 10 שטרם קיבלו אבחנה סופית. שלושה ילדים אובחנו במצב קל.
נציגי המשרד הצביעו על עלייה משמעותית במספר האבחונים ומקרי המוות שכתוצאה מהמחלה, כאשר ב-2021 היה מקרה מוות אחד, ב-2022 - 2 מקרים, ב-2023 היו 3 מקרים והשנה - כבר 7 מקרים. עוד על פי הנתונים, ב-2023 מרבית האבחונים היו באזור הנגב, ואילו השנה מרביתם במרכז הארץ.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, אמר היום בדיון בוועדה בכנסת: "קדחת מערב הנילוס היא מחלה ניתנת למניעה. התחלואה והתמותה החריגה השנה היא קצה הקרחון של ההדבקה ושל סכנות שינוי האקלים לבריאות. ההתפרצות לא מפתיע לאור חודש יוני החם מתחילת המדידות. ייבוש מקורות המים באופן שיטתי ימנע הדבקה ומחלה. במקום זה אנו עדים לייבוש שירותי בריאות הציבור".
"יש פערים בכוח אדם מקצועי ובתשתית טכנולוגית מתקדמת לניטור נפיצות היתושים והתחלואה", הוסיף, "חסרה השקעה במוכנות לשינוי אקלים. קיים חשש להופעת מחלות נוספות מועברות על ידי וקטורים כדוגמת קדחת דנגי. יש צורך ביחידת בריאות בכל רשות מקומית, במיוחד בפריפריה. המניעה צריכה להיות רציפה ולא רק בזמן התפרצויות. נדרש שילוב ידיים של הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה והציבור לייבוש מקורות המים. נדרש מענה משולב בגישת בריאות אחת על בסיס מדעי תוך הימנעות מהפצת קונספירציות לא מבוססות כמו אלו שהושמעו בדיון בועדה".
ד"ר יעל פאראן מבית חולים איכלוב אמרה בדיון: "רק בחודש יוני 20 היו מאובחנים חדשים אצלינו. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים מבוגרים מעל גיל 60, לרוב ללא מחלות רקע משמעותיות. הגענו כבר ל-6 מונשמים ואין שאלה שהמחלה היא זו שגרמה לזה. הם התחילו עם שיתוק גפיים ואז מופיע מצב נוירולוגי ומגיעים להנשמה. לכן אנחנו מסיקים שאנשיםם אכן מתים מהמחלה ולא מסיבוכים אחרים. כל ה-20 שהגיעו אלינו מייצרים 100-200 אנשים שנדבקו באוכלוסיה והיו א- תסמיניים. מי שכבר מגיע לאשפוז זה שכבר מתחילה השפעה נוירולוגית כלשהי".
ד"ר אבי גדות, גם הוא מאיכלוב, הוסיף: "אנחנו לא בעד פאניקה אבל אם פאניקה תציל חיים היא עדיפה על שאננות. לילדים וצעירים המחלה היא קלה מאוד. מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית. יש יוזמה שאנחנו מובילים של 9 בתי חולים במרכז לבחינת שימוש בתרופה שהיא מוכרת, בטוחה וידועה, שמשתמשים בה עשרות שנים לדברים אחרים. בקורונה היא מנעה הידרדרות של חלק מהמקרים ואנחנו מבקשים לטפל באמצעותה רק במאובחנים בני 70 ומעלה ושנמצא שבסיכון גבוה לטפח תסמינים קשים. משרד הבריאות איתנו בדבר הזה וחשוב לקדם את זה".
במשרד הבריאות אמרו כי "ככלל, כ-80% מהנדבקים לא מפתחים תסמינים לקדחת מערב הנילוס. לכ-20% מהנדבקים יופיעו תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף, וסיבוכים נוירולוגיים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים. חשוב לציין כי הנגיף לא עובר מאדם לאדם והמחלה לא עוברת בחזרה מהאדם ליתוש. משרד הבריאות חידד הנחיות לצוותים הרפואיים והנחה לשים דגש על אבחון וניטור המחלה.
עוד נמסר: על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה. תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה. הסיכון לתחלואה משמעותית היא בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני".
"במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעילויות מניעה והדברה מקומית ע״י הרשויות. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף. המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך".