דוח המבקר: "השגחת הכשרות פחות טובה - ועולה יותר"

אחד הפרקים בדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מתייחס למערך הכשרות בישראל, והשופט בדימוס יוסף שפירא קובע בו כי ציבור שומרי הכשרות מקבל השגחה טובה פחות - שעולה לו יותר כסף. בישראל יש 3900 משגיחי כשרות, כשלפי הדוח ל65% מהם אין תעודת הסמכה מהרבנות וכמעט כולם (95%) מקבלים את שכרם ישירות מהעסקים עליהם הם משגיחים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כבר בתחילת שנות ה-90 התריע מבקר המדינה על הבעייתיות בתלות שבין המשגיחים לעסקים שעליהם הם משגיחים. מאז קמו ועדות, הוגשו הצעות חוק ועתירות לבג"ץ, אבל בשורה התחתונה: גם ב-2017 פרנסתו של משגיח הכשרות תלויה במי שעליו הוא אמור להשגיח.

בשבוע שעבר קבע בג"ץ כי לרבנות יש שנה כדי לנתק באופן מוחלט את העסקת המשגיחים מבעלי העסקים, ולעבור להעסקה בלתי תלויה דרך המועצה הדתית.

אחת התופעות המוזרות עליהן מצביע המבקר היא משגיחים שאחראים על כמה עסקים במקביל, כשאם מחברים את כל שעות ההשגחה הן מגיעות ל-12, 16, 20 ואפילו 24 שעות השגחה ביממה. לפי הרישומים, אחד המשגיחים בירושלים נמצא בעבודה 27 שעות ביממה.

תופעה בעייתית נוספת היא של מפקחים במועצה הדתית, שמשמשים בכובעם השני כמשגיחי הכשרות. כלומר, מפקחים על עצמם. ב-20 מועצות דתיות נמצאה קרבה משפחתית אסורה בין בכירים במועצה הדתית לבין משגיחי כשרות, כמו למשל בכיר במועצה הדתית בירושלים ששלושה אחים שלו מועסקים כמשגיחי כשרות, וכך גם חמיו, גיסו, וגיסה של אשתו.

המבקר בחן שבע מועצות דתיות מקרוב. ציון לשבח קיבלו המועצות הדתיות בתל אביב ובאשדוד, ואת הביקורת הקשה ביותר סופגת המועצה הדתית בירושלים, שם קיבלו העובדים אישורים בעל-פה, לעבוד גם כמשגיחים בסיטונאות - "עד כדי הטעיית בתי העסק והציבור שומר הכשרות".

המבקר מפרט עוד שורה ארוכה של ליקויים ובהם היעדר פיקוח על שכר המשגיחים, תשלום "בשחור" על כשרות, ומניעת תנאים סוציאליים ממשגיחי כשרות.

בנוסף, מעיר השופט בדימוס שפירא על הדרת נשים מעבודה במערך הכשרות. רק 12 נשים הוסמכו לתפקיד משגיחות מאז קבע בית המשפט שיש לפתוח בפניהן את התפקיד בשנת 2014, ובתקופה שבין ינואר 2015 עד יוני 2016 לא נקלטה אישה אחת כמשגיחה. סך כל הנשים העובדות כמשגיחות כשרות בישראל מגיע לפחות מאחוז מסך המשגיחים.

גם על משרד הדתות נמתחת ביקורת קשה ונקבע שהוא לא מסוגל לנהל את תחום הכשרות, מתבסס על נתונים לא מעודכנים, ונוהל הכשרות שלו הוא אפילו לא המלצה עבור המועצות הדתיות. גם בתחום האכיפה, כנגד 800 בעלי עסקים שקיבלו קנס וביקשו להישפט לא הוגשו כתבי אישום.

רפורמה אמורה לתקן את עיקרי הליקויים

ברבנות הכירו את טיוטות הדוח ומיהרו לפרסם לפני שבועיים רפורמה חדשה שאמורה לתקן את עיקרי הליקויים. כשברקע, החשש ברבנות מהדיון שנערך בימים אלו בהרכב מורחב בבג"ץ, על מונופול הרבנות על מתן תעודות כשרות.

לדברי המבקר, משרד הדתות, הרבנות הראשית, המועצות דתיות, והרבנים המקומיים, כולם נושאים באחריות לחוסר התאום, הבירוקרטיה והסיאוב, שגורמים גם לכשרות פחות טובה, וגם לתוספת עלויות מיותרות שמצטרפות לכשרות, ובאות לידי ביטוי גם ביוקר המחייה.

"הכשלים החמורים העולים מדו"ח מבקר המדינה בנוגע למערך הכשרות, מעידים על כך שהפיתרונות חייבים להיות עמוקים ושורשיים ולא פתרונות קוסמטיים", נמסר מארגון חותם בתגובה לדוח. "ראוי כי הלקח ילמד וכי המשאבים הדרושים לתיקון המצב יועמדו לרשות הרבנות הראשית,  אשר רק בידה הכח לתקן ולהעמיד מערכת כשרות תקינה אשר עומדת בכלל הסטנדרטים הן ההלכתיים והן המקצועיים".

מהרבנות הראשית לישראל נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה כי "במועד כתיבת דוח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה. הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובראשם המשרד לשירותי דת, המופקד על תקצוב ותקנון מחלקות הכשרות המקומיות, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום המלצות הוועדה וזאת בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת הציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדוח המבקר".

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה כי "המשרד מודה למבקר המדינה על הדוח המקיף ועל הארת הפינות החשוכות, הגם שהדברים בעיקרם ידועים וגלויים והביאו את הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, להקים כבר לפני כשנה צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. צוות זה, לאחר עבודה מקיפה ומעמיקה, הגיש בימים האחרונים דוח שאומץ על ידי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית. המשרד לשירותי דת מוגבל ביכולת ההשפעה שלו על תחום הכשרות, המצוי בתחום אחריותה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, כאשר ההתמקדות של המשרד הינה בצדדים המנהליים של תחום הכשרות. המשרד עשה עבודת מטה מקיפה לבחינת מבנה חדש למערכת הכשרות, בין היתר כדי למצוא פתרון לסוגיית ניגוד העניינים שבו מצוי משגיח המקבל את שכרו מבית העסק המושגח. שהינה בעיית הליבה של מערך הכשרות".

רבה של ירושלים הרב אריה שטרן מסר בתגובה: "נבחרתי לתפקיד לפני שנתיים וחצי, ובהיבחרי אמרתי כי אתן תשומת לב לכשרות וכך עשיתי מיום היבחרי. ראיתי כי יש מקומות שיש בהם צורך לתיקון , מה שבשליטתי שיניתי ומה שאינו בשליטתי לא תמיד שינתי בגלל אי אילו גורמים שאינם חפצים בכך. התרעתי על כך בפני אנשי המועצה הדתית, הרה"ר לישראל, לפוליטקאים וגם בפני אנשי התקשורת. שינויים דרסטיים מצריכים זמן, לא שנה ולא שנתיים, בע"ה נחוש בשינוי בשנים הקרובות. כמו כן עליי לציין כי יש גם רבים וטובים בכשרות של ירושלים שעושים מעל ומעבר בנקיות ובמסירות למען הגדלת הכשרות בירושלים. איני מטפל בכשרות בגלל דו"ח המבקר, אלא בגלל שזו האחריות שלי, אמשיך לטפל גם לאחר שהמהומה התקשורתית תשכח".