איבריו של עילי מצילים חיים

בן ה-10 שנהרג באסון בנחל צאלים מציל חיים: היום (שני) יובאו למנוחות עילי ניר ז"ל בן ה-10 ואביו ד"ר עמרי ניר, שנפלו אל מותם בנחל צאלים בסוף השבוע האחרון. האב ובנו ייטמנו זה לצד בבית העלמין ביישובם כפר ויתקין בשעה 15:00. עוד לפני ההלווייה, המרכז הלאומי להשתלות החל להשתיל את איבריו של עילי - בהסכמת משפחתו, כמובן: לבו של עילי יושתל בגופו של ילד בן 8 בבית החולים שניידר, הכבד יושתל בגופו של בן 4 באותו בית חולים וראותיו ייתרמו לבת 55 ויושתלו בבית החולים בילינסון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

עוד נמסר מהמרכז הלאומי להשתלות כי כליותיו של עילי טרם הושתלו, וציינו כי לאמו של עילי יש כרטיס אדי: אתמול הודיעה המשפחה על הסכמתה לתרומת האיברים. במרכז הלאומי להשתלות אמרו אתמול כי "הסכמת המשפחה להציל חיים מתוך האובדן והכאב העמוק בו היא נמצאת דורשת תעצומות נפש ואצילות נפש מהמעלה הראשונה. לאבד חצי משפחה, בעל ובן, ולחשוב על הצלת חיים. זאת אצילות נפש אדירה".

דבורה שרר, דוברת המרכז, הוסיפה כי "מעל אלף איש בישראל סובלים מכשל תפקודי של איבר בגופם וממתינים בדחיפות לתרומת איברים על מנת שיוכלו להמשיך לחיות, תרומת איברים היא מבחינתם הדרך היחידה להצלת חייהם. תרומת איברים אפשרית במצב של מוות מוחי של אדם ממנו אין חזרה לחיים".

בשעות הערב התכנסו אתמול במרכז היישוב חבריו של עמרי, שהיו עמו ועם בנו עילי בטיול בנחל צאלים ביום שישי. זיו בוכלצב, חבר המשפחה שהתלווה אליהם לטיול והיה נוכח בשעת האסון, סיפר כי מדובר בקבוצה של שכנים שמטיילת יחד כבר מספר שנים, לרוב באזור הכרמל. "הפעם בחרנו במדבר - יצאנו מוקדם בבוקר, נפגשנו כולנו בכפר הנוקדים באווירה טובה ומצב רוח טוב", אמר.

[brightcove_iframe video_id='20tzeelim_vtr2_n2' autoplay='1' credit='' kid='' duration='0'']

"בלי התהום זה היה נגמר אחרת"

"עילי התחיל ליפול, עמרי קלט את זה, תפס אותו וניסה למנוע את הנפילה שלו", הוסיף בוכלצב. "הוא חיבק אותו ועטף אותו, בדרך הם נתנו מכה לאבא נוסף שהיה איתנו בקבוצה שברגע האחרון התגלגל איתם והצליח לעצור עצמו בסלע כמה מטרים לפני הירידה. אחרי זמן מסוים הירידה הפכה תלולה והם נפלו למטה".

לדבריו, שאר המטיילים ההמומים הגיבו במהרה על מנת לנסות ולהציל את השניים - וגם להגן על הילדים האחרים. "באותו הרגע ההורים, כל אחד לפי האינסטינקט, תפסו תפקיד - הראשונים רצו לעמרי ועילי, האחרים הלכו להרחיק את הילדים. הורים אחרים רצו להזעיק עזרה. זה ממש היה ביש מזל".

חבר נוסף של המשפחה, עדי נעלי, ספד לעמרי: "הוא היה איש בית ספר שדה חירום, איש טיולים, איש אהבת הארץ, האדם והמשפחה. מצחיק ושנון בטירוף. הוא היה יועץ ומרצה מחונן, איש משכמו ומעלה". על האירוע הטרגי אמר: "זה כל כך עמרי, צעד כל כך הירואי של לחבק את הבן שלו ולקפוץ להציל אותו. זה קורה בטיולים שמועדים, אילולא היתה התהום הזו זה היה נגמר אחרת לגמרי. זה לא היה מסלול מסובך, ילדים אחרים ירדו אותו בקלות".

"כולנו נפלנו בעבר"

"אנחנו מטיילים הרבה ויש חשש ליפול. כולנו נפלנו בעבר, שברנו, ובזה זה מסתיים", הוסיף, "אבל התהום הזו היתה נוראית. התהום הזו לא השאירה להם הרבה ברירה ואפשרויות. אני חושב שהחיבוק של עמרי הוא זה שאפשר לעילי עוד מספר ימים. חשבנו שיישאר יותר. גם אנחנו מאוד כואבים".

החברים הדגישו כי הם "לא מחפשים אשמים" למרות האסון הכבד, אותו הם מכנים "תקלה מצערת". אודי סגל, שהיה גם הוא עד לנפילתם של האב והבן, הדגיש: "הטרגדיה כאן היא מספיק גדולה והכאב הוא מספיק גדול. אני מבין שיש אנשים שמנסים לתעל את זה לאיזושהי הסקת מסקנות, ואני מניח שיש איזה קתרזיס בלמצוא אשם - צריך להבין שתאונות קורות. אנחנו אנשים זהירים, נקטנו בכל אמצעי הזהירות".

סגל הסביר כי הקבוצה עדכנה את אחד המחלצים על המסלול ויצרה איתו קשר ברגע האסון: "אני מפציר בכל אותם פרשנים לרגע, אני חושב שחשוב שכל מיני מומחים מטעם עצמם ידעו את העובדות לפני שיוצאים בהאשמות שפוגעות בכל הקהילה ובאנשים שהיו שם". לדברי סגל, מדובר באסון גם עבור תחושת הביטחון שההורים מנסים לטעת בילדיהם: "כהורים אנחנו מנסים לייצר את האשלייה שאנחנו נותנים את המרחב המוגן והשלם. עמרי היה עם הבן שלו שם, והגן עליו עד קצה גבול היכולת האנושית ומעבר לה".

החברים סיפרו כי הכירו את המסלול, וכי הם נוהגים לטייל פעמים רבות ועל כן הם מבינים שלא מדובר בנושא שיש לתלות בו אשם בגורם כלשהו. בנוסף אמרו החברים כי חשוב להם שתישמר מורשתם של האב ובנו - אהבה לטיולים.

למרות האסון, ברשות הטבע והגנים אומרים היום כי הם אינם מתכוונים לגדר מחדש או להציב שלטים המתריעים על סכנה במסלול הטיול בנחל צאלים. לדברי הרשות, המסלול נבדק שוב ומבחינתהם לא נמצאו כשלים או ליקויים וביטחותיים. היום הוסיפו מטיילים לבקר במקום, זאת על רקע השאלות בדבר הצורך בהגבלת גיל המטיילים במקום.