זעקת האימהות: מפגש עם הנשים שנלחמות באלימות בחברה הערבית

הרבה נאומים נלהבים והבטחות נשמעו בעקבות האלימות ופשיעה המשתוללת בחברה הערבית. למרות הגינויים הרבים, מעט מאוד מעשים נעשו על מנת למגר את התופעה שכבר גבתה את חייהם 24 אנשים רק בשנה הנוכחית, בהם גם ילדים. קבוצת נשים, כולן אימהות שכולות שאיבדו את בני משפחותיהם בגלל מעשי רצח, החליטו לחולל את השינוי ומשמיעות את קולן כדי לעזור להיאבק בתופעה. בין היתר, בצעד אמיץ ולא מובן מאליו, הן מדברות בגלוי על ארגוני הפשיעה והטרור שמשליטים ברחובות הערים הערביות - שיח שמעטים מעזים לנהל אותו.

אחת מהן היא סיהאם אג'באריה, שבעלה, בנה אחמד בן ה-15 ובנה הנוסף מחמוד בן ה-21 נרצחו לנגד עיניה לפני כעשור. לאחר הרצח המשולש הזה, אג'באריה הוזמנה לדיון בכנסת בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו ביקשה לקבל ביטחון. "חישפתי את בעלי, הלכתי לסלון וראיתי שבגופו היה כדור של רובה", סיפרה. המשטרה טענה כי אין ברשותה מספיק ראיות, לכן איש לא הועמד לדין על הרצח המחריד. "הלכתי לחוקר בחיפה והוא אמר לי שהוא יודע מי נכנס לנו הביתה ורצח את בעלי וילדיי. יכולתי לחזור הביתה, להביא את ילדי ומשפחתי ולנקום בהם, אבל אנחנו לא חיות", אמרה אג'באריה.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

חשד במשטרה: אישי ציבור ידעו עם המעשים של יו"ר זק"א – ושתקו

ישיבת הצעקות: כך נשמע העימות בין רה"מ, היועמ"ש ולוי-אבקסיס

קבוצת מיקוד: מי יזכה בקולות המתלבטים בגוש המרכז-שמאל?

בביקורו האחרון של נתניהו בנצרת לפני חודשיים, הוא הזכיר את הרצח של בעלה וילדיה של אג'באריה, אבל משטרת ישראל עוד לא הצליחה לשנות את העובדה שהרוצח מסתובב חופשי. "אילו הייתי יהודיה, אתם הייתם תופסים את הרוצח תוך 24 שעות", אמרה האישה השכולה. אך דווקא מתוך הכאב והייאוש, צמח גם האומץ, וכעת היא חלק מקבוצת נשים שמגייסות למאבק באלימות בחברה הערבית נערים בגילאים של הילדים שאיבדו. "זה לא מעניין את המשטרה, מבחינתם שירצחו את עצמם", אמר פאדי בלעום, בן 19 מטייבה.

מונה ח'ליל, שאיבדה את בנה לפני שמונה חודשים, הייתה הראשונה לצעוד מחיפה לירושלים לבית הנשיא כדי לזעוק את כאבה. "כשאנחנו ראינו את האימהות הנחושות האלה צועדות מחיפה לירושלים בחום של אוגוסט, ועם היבלות ברגליים, לא יכולות ללכת והן ממשיכות לצעוד עם הברק הזה בעיניים, אמרתי, אם הן, עם כל הכאב הזה, עושות את הדבר הזה, אז מי אנחנו שלא?", אמרה מייסם ג'לג'ולי מפורום הרימהות למען החיים.

על אף שהצעדה הראשונית הזו עוררה מעט תשומת לב ציבורית בתקשורת הישראלית, הסמליות שלה הגיעv רחוק. זו הייתה הפעם הראשונה שנשים, אימהות בחברה הערבית הובילו מחאה כחלק מהמאבק מול העבריינים, אבל גם מול האדישות ומול המשטרה. "לא נוותר בשום פנים ואופן. מה יש לנו להפסיד יותר ממה שכבר הפסדנו?", אמרה וטפא ג'באלי, שבנה סעד נרצח במכולת המשפחתית בעוד שאביו שהיה בחנות נותר חסר אונים.