"קשורים, אכלו פרוסת לחם ביום": עדויות הזרים שנחטפו

מאני שעבד בענף הנוי, נון מהבניין ונאט מהפרדס - אזרחי תאילנד שנחטפו מקיבוץ רעים - חזרו השבוע למולדתם. ניר זריהן, חקלאי בקיבוץ וחבר של השלושה, היה הראשון לפגוש את אותם ב-7 באוקטובר, אך הם סירבו לברוח עמו, מחשש שהימצאות עם ישראלי עלולה לסכן אותם. בכך נותרו שלושתם בקיבוץ בזמן המתקפה האכזרית ונלקחו בשבי. בריאיון לחדשות 13, סיפר הערב (שבת) ניר זריהן על הפגישה המרגשת של חברי הקיבוץ עמם לפני ארבעה ימים, שבה הם גוללו את התופת שעברו מאז שראה אותם בפעם האחרונה, ועל ההתעללות הקשה שחוו בשבי חמאס.

לדברי זריהן, הם הוכנסו לרכב עם חבר הקיבוץ ליאם אור, כשבדרך נאלצו לחזות בהוצאתם להורג של שני חברים , אזרחי תאילנד, עובדי הקיבוץ - קין וטופ. "משם הם הגיעו לכיסופים, כיסו להם את הראש והובילו אותם בערך חמש שעות מתחת לאדמה", אמר.

זריהן הוסיף לתאר את התנאים הקשים וההתעללות שעברו השלושה. "היה להם בקבוק מים קטן לשני אנשים ביום ופרוסת לחם אחת. פניהם היו מכוסות רוב היום, חוץ משעתיים שבהן הם יכלו לראות אור של פנס. הם שכבו על שקית ניילון שהיוותה הסדין והשמיכה שלהם, כך במשך 52 יום".

באשר לטענות שלפיהן השובים התייחסו בצורה אכזרית יותר לישראלים, העיד זריהן כי "היחס היה לכולם אותו דבר, הם עברו את אותה התעללות, הבחור הישראלי שנחטף איתם מהקיבוץ, הוחזק יחד איתם מהיום הראשון עד היום האחרון".

לבסוף ניר מספר כי הקשר בין העובדים לחברי הקיבוץ במשך השנים האחרונות היה חם וקרוב במיוחד. הוא התייחס לשאלה באשר לחזרתם של מאני, נון ונאט לעבודה בקיבוץ: "אף אחד מהם לא רוצה להישאר בארץ, אני מדבר איתם ביום יום שלי, גם כשהם בחו"ל, לא נראה לי שהם ירצו להישאר פה".