מחקר ישראלי: חטיפה המונית יוצרת צורה חדשה של טראומה מלחמתית

המלחמה טרם נגמרה, אך באקדמיה כבר בוחנים את השפעותיה. תוצאות של מחקר ישראלי חדש שפורסם היום (שני) מעלות כי משפחות לחטופים סובלות מטראומה ייחודית שנולדה בעקבות החטיפה ההמונית במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

במאמר שכותרתו "הטראומה של חטיפה המונית ואובדן עמום: מסגרת חברתית אקולוגית מתוך חווית החיים", פורסם בכתב העת Practice, Research, Theory: Trauma Psychological and Policy של איגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA), מגדיר לראשונה את התופעה בשם "אובדן עמום דינמי-סטטי".

על-פי המחקר, הטראומה מתאפיינת בקיפאון החיים בזמן, למרות שבני המשפחה חווים תנועה רגשית תכופה, חדה ואלימה בין תקווה לייאוש. המחקר מציע מודל חדש להבנת הפגיעה הפסיכולוגית הקשה במשפחות החטופים במצבי עימות מזוין ומלחמה.

המחקר מתבסס על ריאיונות עומק שנערכו עם בני משפחות החטופים ומתאר כיצד מתבטאת הטראומה החייהן. החוקרים זיהו שישה נושאים מרכזיים של פגיעה והתמודדות: הראשון הוא ניהול טראומה פרטית בתוך טראומה לאומית, שמשמעותו היא התמודדות עם משבר אישי הרסני בתוך מציאות רחבה של מלחמה, עקירה ותחושת הפקרה מצד המדינה.

הנושא השני הוא התמודדות עם "אובדן עמום דינמי-סטטי", והשלישי הוא המאבק מתמשך להשבת יקיריהם. בני המשפחה הופכים לפעילים בלתי נלאים במאבק לשחרור יקירהם והפעילות מעניקה תחושת שליטה ומשמעות, אך כרוכה בשחיקה עמוקה ובאובדן זהות אישית וחיים פרטיים. הנושא הרביעי שזיהו החוקרים הוא יצירת סולידריות קהילתית בעקבות יצירתה של רשת תמיכה קהילתית חדשה המורכבת ממשפחות ובעלי ברית בציבור, המספקת חיזוק רגשי ומשמשת מסגרת ריפוי חשובה. סולידריות ציבורית וקהילתית תורמות לעמידות ומאפשרות המשך תפקוד בתוך המשבר.

בנוסף, במהלך המחקר עמדו החוקרים על המחיר הבריאותי והתפקודי. המשפחות סובלות מפגיעה נפשית ופיזית קשה הכוללת חרדה, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, הפרעות שינה ושיבושים ניכרים בתפקוד המשפחתי והמקצועי. הנושא האחרון שזוהה הוא שימור קשר עם החטוף בשבי.לשם כך המשפחות פועלות באמצעות מסרים מנטליים, פניות תקשורתיות וטקסים קבועים לשמירה על נוכחותם.

ד"ר עינת יהנה, שכתבה את המחקר יחד עם שיר ישראלי מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו ופרופסור חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, אמרה כי "המחקר מספק שפה אוניברסילית לתיאור הטראומה העמוקה והמערערת של חטיפה המונית של מצבי אובדן עמום שבהם גורלם או מקום הימצאם של יקיריהם אינו ידוע".

פרופסור לוין, המשמש גם כראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, אמר: "הממצאים מספקים ראיות להשערה שלנו כי חטיפה המונית היא מצב חירום בבריאות הציבור, הפוגע במעגלים רחבים". הוא הוסיף: " הריפוי לא יוכל להתחיל עד שכל החטופים יושבו הביתה, כפי שאנו מקווים ופועלים שיקרה בקרוב. הטראומה הייחודית שזורה במארג החיים של יחידים, משפחות וחברה שלמה. המחקר מספק מסגרת חשובה להבנת התמיכה והטיפול ארוכי הטווח שיידרשו למשפחות ולחברה הישראלית".

החוקרים מציינים כי אף שהמאמר מתמקד באירועי 7 באוקטובר, יש לו השלכות רחבות להבנת תופעת החטיפה ההמונית - טקטיקה שהפכה שכיחה יותר במוקדי לחימה ברחבי העולם ויוצרת גלי הדף רחבים החורגים מעבר למשפחות עצמן.

המאמר מצביע על כך שכאשר חטיפה מתרחשת בקנה מידה רחב, האובדן העמום הופך לטראומה קולקטיבית לאומית, המשפיעה גם על מערכת היחסים בין האזרחים למדינה. על כן, ההתמודדות עם טראומה מסוג זה דורשת בראש ובראשונה תגובה ממלכתית – בניית אמון מחודש, תקשורת שקופה, ומאמץ מתמשך להשבת החטופים.