100 ימים בשבי: ישראל מזדהה עם החטופים ובני משפחותיהם
בחלוף 100 ימים ממתקפת 7 באוקטובר, עסקים ומוסדות ברחבי הארץ עצרו את פעילותיהם - תחת הדרישה "חייבים להציל אותם עכשיו". בכיכר החטופים בתל אביב, בה מתקיימת מאז אתמול עצרת בת 24 שעות, עמדו הבוקר דומיה למשך 100 שניות. טקסים התקיימו גם בבתי חולים, אוניברסיטאות ובנתב"ג. מיה רגב, ששוחררה מהשבי: "אני מתפללת על כל מי שעדיין שם"
בחלוף 100 ימים ממתקפת 7 באוקטובר, ישראל מזדהה היום (ראשון) עם החטופים שנותרו בשבי חמאס ובני משפחותיהם בארץ. בכיכר החטופים בתל אביב מתקיימת מאז אתמול עצרת בת 24 שעות, כשהיום בשעה 11 עמדו במקום ל-100 שניות דומיה.
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401141132' autoplay='0' credit='' desc='ליאור נרקיס בעצרת בירושלים, עם הורי החטוף הירש גולדברג-פולין' poster='' kid='1_8i1helcu' duration='25']
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401141136' autoplay='0' credit='דוברות אל-על' desc='הכריזה בטיסת אל-על LY100 ' poster='' kid='1_3v9novuj' duration='40']
בטקס בבית החולים שיבא נאמה מיה רגב בת ה-21, שנחטפה בעצמה על ידי חמאס יחד עם אחיה איתי ממסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים. בנאומה אמרה רגב: "לפני 100 ימים חשבתי שאני יכולה ללכת למסיבה במדינה שלי בלי לפחד שמשהו יקרה לי. נחטפתי באכזריות עם אחי איתי, חברי הטוב עומר שם טוב ואורי דנינו, שחזר לחלץ אותנו. איתי ואני חזרנו. כבר 100 ימים שעומר, אורי וכל שאר החטופים עדיין שם - איך זה הגיוני?".
"עברו בדיוק 50 ימים מאז שחזרתי. אני מנסה לשקם את עצמי פיזית ונפשית והדרך היא קשה. איך אני יכולה להמשיך לחיות את החיים שלי כשזאת המציאות שלנו? איך אפשר להחלים כשעוד 136 אחים שלי עדיין נמצאים שם? 100 ימים שהם שם בחושך איום, מנסים להיאחז במעט התקווה שנותרה להם. וכל יום נהיה קשה קצת יותר. אני מתפללת שהם יודעים שאנחנו נלחמים עליהם. הזמן שלהם אוזל והגוף והנפש שלהם כואבים כל כך. חייבים להציל אותם לפני שיהיה מאוחר מדי", הוסיפה.
בעצרת בביה"ח שיבא נאמה גם ירדן גונן, אחותה של רומי גונן בת ה-23, המוחזקת בשבי: "הנושא שאנחנו מתמודדים איתו הוא בעיה בריאותית הומניטרית וכאן בתוך מרכז הבריאות יש מאות אנשים שעצרו את היום שלהם ובאו לתמוך, לתת לנו לגב ולהראות שזה לא רק שלנו אלא של כולם.
"אחותי הקטנה היא קרן שמש, היא אחד הדברים הכי טובים בחיים שלי, אחת החברות הכי קרובות אליי בשנים האחרונות וכל מה שהיא רצתה לעשות זה להפיץ את האהבה שלה לריקוד וליהנות. ברגע של תחושת חופש הכי מוגזמת, כשהלילה מתחיל להתפזר ועולה האור, זה רגע אופורי שהכל עוצר ויש תחושת חמימות - זה בדיוק הרגע שבו הרסו להם הכל. אחותי עדיין שם ואני לא יודעת כלום ממה שקורה איתה בשישה שבועות האחרונים".
"בלעדיכם לא היינו יכולים לשרוד כל כך הרבה. נחזיר את כל מי שבחיים ואת כל מי שלצערנו לא בחיים, גם מי ששם תשע שנים, כי עם ישראל לא מוותר על האנשים שלו". משפט שהולך איתי הוא מאחת המיגוניות - 'אני נשבר, אמר האור והפך לקשת'. הלוואי שגם כשנישבר נהפוך לקשת ונישאר קשת".
בטקס הזדהות שנערך בלובי של משרדי חברת "כאל", דיבר עובד החברה רונן בנימין, אשר בן דודו רון בנימין חטוף בעזה: "יומיים לפני השבת השחורה נפגשנו בחתונה. הוא הראה לי את הקעקוע החדש שלו '777', לפי תאריך הלידה שלו, 7 ביולי 1970. ב-7 באוקטובר, בשעה 7:00 בבוקר - שוב 777, הוא נתקל בחוליית מחבלים ומאז נעלמו עקבותיו. במשך חודשיים הוא הוגדר נעדר עד שהתבשרנו שהוא מוחזק בשבי".
"בהקלטה האחרונה, רון מעדכן את אשתו איילת שהוא בדרך הביתה, שלא אכפת לו אם יש טילים ואם מסוכן, הוא חייב לחזור למשפחה שלו. אבל רון לא הגיע. חייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו. להחזיר את רון, שיחבק שוב את אשתו ובנותיו, שי וגיל, אליהן כל כך רצה להגיע".
גם בירושלים התקיימה עצרת גדולה בכיכר ספרא, בה נאמה רייצ'ל, אימו של הירש גולדברג פולין שחטוף בעזה: "הכאב הוא כמו סכין קבוע שנעוץ בנו". באוניברסיטאות ברחבי הארץ הופסקו הלימודים ונערכו טקסים מיוחדים. באוניברסיטת תל אביב נתלו תמונות החטופים ברחבי הקמפוס, יחד עם סרטים צהובים גדולים.
ובתי החולים גם הם ציינו את היום בהתכנסות משותפת וטקסים. "מ-7 באוקטובר כולנו חווים תקופה קשה במיוחד", אמר מנהל בית החולים הלל-יפה בחדרה, ד"ר מיקי דודקביץ, "שלושה חודשים אחרי, ואנחנו בעיצומה של מלחמה על הבית של כולנו. היום, הרגע הזה בו כולנו עוצרים לציין 100 ימים להיעדרם, הוא נכון וראוי מאין כמותו".
בטקס שערכו בבית החולים שערי צדק, מנכ"ל המרכז הרפואי פרופ' עופר מרין אמר: "אנו בשערי צדק יחד עם כל עם ישראל מחכים לכל החטופות והחטופים בבית ומחזקים את לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון במלחמה הצודקת".
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401142236' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_irmm16hh' duration='24']
בספרייה הלאומית בחרו עשרות עובדיה ומבקריה לציין גם הם את 100 הימים בהם החטופים נמצאים בשבי חמאס, והפריחו לאוויר 136 בלונים צהובים מרחבת הספרייה הלאומית אל עבר כנסת ישראל בירושלים.