שר החוץ לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86
סגן ראש הממשלה והשר לשעבר נפטר לאחר שסבל מבעיות רפואיות. הוא כיהן כחבר הכנסת ברצף משנת 1969 עד שנת 2006, ובשנת 2018 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים. הרצוג ספד: "לוחם חברתי"; נתניהו אמר: "הטביע חותם אישי על החיים הפוליטיים"
סגן ראש הממשלה והשר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 86, זאת לאחר שסבל מבעיות רפואיות, ובשנה שעברה אושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים הדסה עין כרם.
לוי היה שר החוץ בשלוש קדנציות שונות, תחת ראשי הממשלה יצחק שמיר, בנימין נתניהו ואהוד ברק. הוא שימש כחבר הכנסת ברצף משנת 1969 עד שנת 2006, מטעם הליכוד ולאחר מכן מטעם מפלגת "גשר" שהקים, ובין היתר כיהן גם כשר הבינוי והשיכון וכשר לקליטת עלייה. בשנת 2018 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "סיפור חייו של דוד לוי, הנער שעלה ממרוקו הישר אל המעברה, ומשם פילס את דרכו אל עמדות ההנהגה הבכירות במדינה - הוא ביטוי מרשים למנהיגות חברתית אמיתית ומעוררת השראה, המשקפת את פניה היפים של הישראליות".
הרצוג המשיך: "אנו נפרדים היום בצער רב מלוחם חברתי במלוא רמ"ח איבריו, מי ששפתו העשירה והייחודית היתה קול מובהק לעיירות הפיתוח ולפריפריה משך עשרות שנים - בכנסת, בהסתדרות ובממשלה. סגן ראש הממשלה, שר החוץ, וכמובן שר הבינוי והשיכון המיתולוגי שהוביל ביד רמה את פרויקט שיקום השכונות. דוד לוי, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ייזכר בקורותיה של ישראל כסמל של ממלכתיות ועשייה חברתית פורצת דרך אשר הותירו חותם אמיתי על החברה והמדינה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו וללמוד מתבונתו וניסיונו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס גם הוא: "אני דואב עמוקות עם כל אזרחי ישראל על פטירתו של דוד לוי ז''ל – משרת ציבור מסור במשך עשרות שנים, שר בממשלות ישראל וסגן ראש הממשלה. דוד, יליד מרוקו, סלל את דרכו בחיים בעשר אצבעותיו. במישור המקומי הוא תרם להתפתחות העיר בית שאן, ונעשה סמל לצמיחת ערי הפיתוח בפריפריה. במישור הלאומי הוא הטביע חותם אישי על החיים הפוליטיים, תוך שהוא דואג לאוכלוסיות חלשות שידעו מצוקה".
לדבריו: "כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה סייע דוד לכינון קשרים דיפלומטיים עם מדינות שנמנעו מלעשות זאת בשנות 'המלחמה הקרה'. ביקוריו בבירות תבל התאפיינו בזקיפות-קומה על היותו נציג נאמן של מדינת ישראל. שיתפתי פעולה עם דוד בממשלות 'הליכוד', וכך גם עם ילדיו שהשתלבו כמוהו בהצלחה בפוליטיקה הארצית. לא תמיד הסכמנו על הכל, אבל תמיד הערכתי את תודעת השליחות שלו. אני ורעייתי שרה מוסרים את מלוא תנחומינו למשפחת לוי הענפה, מתוך ידיעה שזכרו של דוד היקר יוסיף להיות נצור בלב עמנו לאורך שנים ודורות".
הוא נולד בדצמבר 1937 וגדל בעיר רבאט שבמרוקו, וכשהיה בן 19 עלה לישראל עם משפחתו, דרך מחנה עולים בגיברלטר, שם הכיר את אשתו לעתיד רחל אדרי, אז בת 16 ממשפחה בקזבלנקה. לאחר שהגיעה המשפחה לנמל חיפה היא נשלחה להתגורר בבית שאן, ובהמשך השנה הוא נישא לרחל, ונולדו להם 12 ילדים.
בבית שאן עבד לוי בעבודות זמניות בקיבוצי האזור, והוא התפרסם לראשונה כאשר היה מובטל והתפרץ ללשכת העבודה בבית שאן. הוא עקר את דלת הכניסה ללשכה, ונעצר ונגזרו עליו 12 ימי מעצר. לאחר מכן מצא עבודה באחד הקיבוצים, שם יזם שביתה של הפועלים, שהשיגה אספקה של מים קרים ונקיים לעובדים בשדה.
בשנת 1964 נבחר לאגודת פועלי הבניין מטעם מפא"י, ורשימתו זכתה לרוב גדול, אך לאחר מכן החל להיות פעיל בתנועת החרות. בבחירות למועצת בית שאן ב-1965 הוא נבחר למועצה מטעם רשימת גח"ל (גוש חרות ליברלים), ומונה לסגן ראש המועצה. שנה לאחר מכן נבחר למרכז תנועת החרות.
בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969 הוצב לוי במקום ה-24 ברשימת גח"ל, ולאחר שהרשימה זכתה ל-26 מנדטים הוא הפך לחבר הכנסת הצעיר ביותר. אחרי המהפך בבחירות 1977 מינה אותו ראש הממשלה מנחם בגין לשר הקליטה, וב-1979 הופקד בידיו בנוסף משרד הבינוי והשיכון.
אחרי בחירות 1981 סירב לוי לקבל שוב את תיק השיכון, מאחר שקיווה לקידום למשרד יוקרתי יותר, אך לאחר שבגין העניק לו את התואר סגן ראש הממשלה הוא התרצה, והוא כיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון בכל ממשלות ישראל בין השנים 1979–1990. אחרי פרישתו של בגין ב-1983 התמודד לוי על ראשות הליכוד, אך הפסיד ליצחק שמיר.
לאחר "התרגיל המסריח" שהוביל לפירוק ממשלת האחדות בשנת 1990, מונה לוי לשר החוץ בממשלת שמיר. ב-1992 שוב התמודד מול שמיר על תפקיד המועמד לראשות הממשלה, ולאחר שהפסיד שוב הביע את כעסו ב"נאום הקופים" המפורסם, בו טען כי הוא מקופח בגלל מוצאו. ”הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים", אמר אז לוי, "תוקפים אותי, טוענים שאני פומפוזי, דמגוג ושאיני דואג לבעיות האמיתיות”.
אחרי המפלה שספג הליכוד ב-1992 התמודד לוי שוב על ראשות הליכוד, הפעם מול בנימין נתניהו, בני בגין ומשה קצב, וסיים במקום השני אחרי נתניהו. במהלך קמפיין הבחירות התפרסם סיפור "הקלטת הלוהטת", בו טען נתניהו כי ""אדם אחד בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו בה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי לוי ואנשיו כאחראים לפרשה יצרה קרע עמוק בין שני האישים.
ביוני 1995 פרש לוי מהליכוד והקים את תנועת גשר, אך בבחירות 1996 רץ ברשימה משותפת עם הליכוד ומונה לשר החוץ בממשלת נתניהו הראשונה. במהרה שוב עלו היחסים בינו לבין לנתניהו על שרטון, והוא פרש מהממשלה בינואר 1998. לקראת בחירות 1999 חבר לוי למפלגת העבודה בראשות אהוד ברק במסגרת רשימת "ישראל אחת" יחד עם מפלגת מימד, ולאחר היבחרו של ברק לראשות הממשלה מונה שוב לשר החוץ.
באוגוסט 2000 התפטר לוי מהממשלה, ולקראת הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 הביע תמיכה במועמד הליכוד אריאל שרון. לאחר ניצחונו של שרון בבחירות הוא לא מינה את לוי לשר בממשלתו, אך בהמשך כיהן כשר בלי תיק למשך ארבעה חודשים.
לקראת בחירות 2003 חזר לוי לליכוד, ובפריימריז שנערכו לקראת בחירות 2006 כשל בהשגת מקום ריאלי ברשימת המפלגה, ובכך בא הקץ על כמעט 37 שנים של חברות בכנסת. במערכת הבחירות לנשיאות ב-2014 הוזכר לוי כמועמד אפשרי לתפקיד מטעם הליכוד, אך כמה ימים לאחר מכן הודיע כי לא יתמודד לתפקיד.
לוי היה סמל לבני עדות המזרח החפצים בשותפות מלאה בממסד, ומוחים כנגד נורמות של קיפוח שהשתרשו. בשנת 2002 הלך לעולמו אחיו של לוי, מקסים לוי, אשר כיהן כראש עיריית לוד, ונפטר בפתאומיות מדום לב. אחיו ז'קי לוי כיהן בעבר כחבר הכנסת ומשמש כיום ראש עיריית בית שאן. בתו, אורלי לוי-אבקסיס, הייתה חברת כנסת והשרה לקידום וחיזוק קהילתי.
בשנת 2002 הלך לעולמו אחיו של לוי, מקסים לוי, אשר כיהן כראש עיריית לוד, ונפטר בפתאומיות מדום לב. אחיו ז'קי לוי כיהן בעבר כחבר הכנסת ומשמש כיום ראש עיריית בית שאן. בתו, אורלי לוי-אבקסיס, הייתה חברת כנסת והשרה לקידום וחיזוק קהילתי.