מדד הדמוקרטיה: ירידה ניכרת באמון הציבור במוסדות המדינה
מדו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד המדינה. צה"ל נותר המוסד שנהנה מהאמון הגבוה ביותר, ירידה גדולה נרשמה באמון הציבור בביהמ"ש העליון, בממשלה ובכנסת. עלייה גדולה נרשמה גם בשיעור המעוניינים במנהיג חזק שיוכל לפעול ללא מגבלות - אך רוב הציבור תומך בסמכותו של העליון לבטל חוקים
המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש הבוקר (ראשון) לנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2022. בתוך כך, הדו"ח, כך לפי טענת המכון, "משרטט תמונת מצב בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי". כמו כן, בדו"ח שהתפרסם השנה, נערכה השוואה בין דעת הקהל הישראלית לאורך עשרים השנים האחרונות.
מדו"ח המכון, עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה ניכרת בשיעור האופטימיים (מ-76% ל-49%) לגבי עתיד המדינה. באשר לאמון הציבור במוסדות המדינה, צה"ל נותר המוסד הציבורי שנהנה מהאמון הגבוה ביותר (88%), ירידה גדולה נרשמה באמון הציבור בביהמ"ש העליון (59%), בממשלה (37%) ובכנסת (36%).
מנגד, עלייה גדולה נרשמה גם בשיעור המעוניינים במנהיג חזק (53%) שיוכל לפעול ללא מגבלות, אם כי רוב הציבור (58%) עודנו תומך בסמכותו של ביהמ"ש העליון לבטל חוקים. ממוצע אמון הציבור במוסדות המדינה עומד על 31% - מדובר בשפל חסר תקדים והממוצע הנמוך ביותר מזה שני עשורים.
עוד מהסקר עולה כי רוב גדול בציבור היהודי (69%), לעומת מיעוט בלבד בציבור הערבי (31%), סבורים כי ישראל היא דמוקרטיה גם עבור אזרחיה הערבים. במקביל לזה, בציבור היהודי חלה עלייה בשנים האחרונות בשיעור המעדיפים את ציוויי ההלכה היהודית לאלו המעדיפים את עקרונות הדמוקרטיה במקרה של סתירה ביניהם.