האחים שנרצחו בפיגוע נטמנו: "במקום חופה - אנחנו קוברים אותם"
אלפים ליוו את הלל ויגל יניב, תושבי הר ברכה שנרצחו בפיגוע בחווארה אתמול, בדרכם האחרונה. הם הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל האם, אסתר, ספדה להם: "שזה יהיה האירוע האחרון. אין מילים לתאר, אנחנו קוברים שני אחים"
הלווייתם של הלל מנחם יניב בן ה-21 ויגל יעקב יניב בן ה-19, שני האחים שנרצחו אתמול בפיגוע הירי בחווארה, התקיימה היום (שני) בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בהשתתפות אלפי אנשים. האם, אסתר, ספדה להם הבוקר בבית המשפחה ואמרה כי "אין לי מילים לתאר, אין לי מילים. במקום להוביל ילדים לחופה אנחנו קוברים אותם. קוברים שני אחים".
בין הנוכחים בהלוויה, שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מ"מ שר הבריאות יואב בן צור וחברי הכנסת אורית סטרוק, טלי גוטליב, שמחה רוטמן ומתן כהנא.
שני האחים הם תושבי ההתנחלות הר ברכה. הם למדו בישיבות הסדר בקריית שמונה ובגבעת אולגה, ונרצחו בדרך חזרה מביתם לישיבותיהם. הלל סיים בימים אלה שירות בחיל הים, ואף הוענק לו תואר מצטיין קורס. יגל היה אמור להתחיל בימים אלה את ההליכים לקראת גיוסו לצה"ל.
"אנחנו רוצים ביטחון", אמרה האם אסתר יניב, "אסור לפגוע בצבא שלנו. אנחנו מבקשים אחדות, אנשים אחים אנחנו, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. שלחתי ילד אחד לצבא והילד השני היה בדרך ואמר לי שהוא רוצה שירות קרבי. אנחנו אוהבים את המדינה ואנחנו רוצים אחדות, אנחנו לא משתמשים בצבא לשום דבר פוליטי. המדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו".
שלום, אביהם של הנרצחים הוסיף: "אני מבקש ומתחנן שזה יהיה האירוע האחרון, שכל הילדים פה יוכלו להתחתן, להוליד ילדים ולגור בשמחה ובשלווה".
אחותם רחל הספידה: "לחללים של מדינת ישראל יש תדמית של מושלמים, אבל מי שמכיר יודע שהם לא היו מפסיקים להציק לי ולשגע אותי כמו כל אחים טובים. בלי הפסקה ירדו עליי והכל היה מתוך אהבה, אז ידעתי שהם לא מושלמים אבל חשבתי שיש להם פטור. ככה הם היו, זה לא היה מושלם אבל הם היו הכי שלמים שיש. אני לא יודעת מה יהיה עכשיו, נראה לי שיהיה משעמם ברמות".
האח צור הספיד גם הוא: "אני עוד לא מצליח לעכל את מה שקרה, תמיד חשבתי עליכם מי יותר טוב - הלל שתמיד הכין לנו אוכל חם ומושקע, או יגל שהיה מביא לנו כל מיני שטויות. שניהם היו שונים אבל שניהם היו מציקים לי תמיד היינו משחקים יחד באקדחים תמיד היו מנצחים אותי אבל אף פעם לא ויתרתי להם ועכשיו אתם למעלה בגן עדן רבים וצוחקים עלי ומרכלים עליי ואני עכשיו לא יכול לצחוק עליכם".
סבם של יגל והלל, הרב שמואל יניב, אמר בהספד שני נכדיו: "זה רגע של קדושה, לא יכותי לבוא בלי הטלית שעשה לי נכדי יגל. אנחנו פונים אליכם בשעה קשה כזאת, זה הרי קורבן של גאולה, הלב שותת דם לאותם אנשים שאומרים נשרוף הכל נחריב הכל אם לא תקבלו את עמדתנו. זוועה".
"אנחנו עם של חמלה", אמר הרב שמואל יניב, "כן, אני מודה באשמה. בחדר נפצע זקן אחד שבקושי מתפרנס ואנחנו עוזרים לאשתו. כן, הוא ערבי והוא לא יכול לעבוד יותר ואין פרנסה לו והבן שלו נמצא שם. אנחנו אנשי חמלה אנחנו אנשי קדושה ונישאר כך גם כאשר יהיו רשעים. לא נגיד על כל אדם שהוא לא נברא בצלם אלוקים, כולנו נבראנו בצלם אלוקים ויש כאלו שהתבלבלו. אנחנו דואבים, מיוסרים על כל אחד כזה, אבל הלב שלנו ימשיך לראות את הטוב של הרב קוק, את האור של הגאון, את הלב של משה, הקדושה של אהרון ואברהם. מורי ורבותי אחיי ורעיי אנחנו נוסיף קדושה על קדושה חמלה מסירות נפש נביא את הגאולה".
מפקד פלגת בט״ש 916 בחיל הים, סגן אלוף רועי גרדוש, הספיד: "הלל אני מתקשה לדבר עליך כאן בלשון בעבר. כמה חתרת למגע, דאגת ללוחמיך וכל הפלגה הכיראה אותך בשל הערכיות שלך. תמיד הסבת לי גאווה והייתה זו זכות גדולה עבורי לפקד עליך. אני יודע שיגל רצה ללכת בדרכו של הלל. אין בפי מילים שינחמו אתכם. מפקדי ולוחמי הפלוגה מרכינים ראשם, אתם חלק מהפלוגה".
הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, ספד גם הוא: "כשאנחנו נמצאים כאן ליד קבר טרי, איך אפשר להתנחם? איך אפשר להרגיש נחמה שאתה רואה את הדמויות הללו של שני אנשים צעירים? שאני רואה את צור היקר הוא אומר לי מילה פשוטה , הוא לא אומר הצעיר הוא אומר היחיד. אנחנו נמצאים כאן ומבקשים, יודעים שהיקרים ביותר הם הצעירים. לכל כלל ישראל, בניך אז הגיע הזמן שתקום תרחם ציון ובאמת בא מועד, שני השליחים הללו לא יכולים לראות אותם בוכים, מבקשים לראות אותם שמחים ושיזכה בנחמה רבה".