ההאקר הישראלי שגילה: כך אפשר לפרוץ למערכות מטוס - באוויר

זו הייתה טיסה של חברת תעופה זרה לארצות הברית, כשדניאל (שם בדוי), האקר מקצועי, פגש רגעים לפני ההמראה קבוצת האקרים שהוא הכיר. רשת האינטרנט האלחוטית שבמטוסים הייתה אז בתחילתה. דניאל וקבוצת הפצחנים דיברו על האפשרות לחדור למערכת של המטוס בזמן הטיסה, במטרה לגלוש בחינם.

"פתחתי את הלפ-טופ והתחלתי לבדוק מה המערכות שנגישות לי", אמר דניאל, וסיפר כיצד הצליח לגשת למערכות קריטיות למטוס: "כשניסיתי לגשת לרשתות אחרות ראיתי שאני מצליח לגשות למערכות שהן יותר רגישות ומסווגות, כאלה שאני לא אמור לגשת אליהן. הרגשתי שהגעתי ליותר מדי, נבהלתי. אם פגעתי במשהו זה עלול להיות אסון".

הטיסה עצמה נחתה בשלום, אך דניאל מספר שעם הנחיתה, עלו שלושה אנשים אל המטוס "שלושה סוכנים פדרליים, FBI. אחד מהם נשא מחשב ענק, ואמרתי לעצמי 'זהו, הלך עלי'. למזלי, היו בטיסה עוד כמה אנשים פחות או יותר באוריינטציה שלי, ויש מצב שהם אלה שלא ידעו לחדול".

יצרניות המטוסים מודעות באופן משמעותי לאיום של מתקפות סייבר על כל הטיס, ולפוטנציאל ההרס שיש למתקפות שכאלה. לכן, במפעלים של יצרניות רבות מועסקים אלפי עובדי סייבר. "טרור תעופה הוא מאוד נגלה לעין, כמו אדם ששולף אקדח בשדה התעופה. בסייבר, מכיוון שהמערכת של התעופה היא כל כך רחבה, ואין רצון לשתף בכל האירועים, זה פחות נגלה לעין הרגילה".

עוד מספר מומחה התעופה: "הטייס האוטומטי הוא כלי עזר חשוב, אבל אפשר להטיס את המטוס גם בלעדיו. אנחנו חיים בסביבת סייבר, גם במטוס, אנחנו כל הזמן עובדים בלהבין כמה זה מאתגר, האם זה מאתגר, ובינתיים אנחנו מצליחים להשתלט על האירוע הזה. בסופו של דבר נמצאים פה אנשים שגם בלי שום תקשורת, יודעים איך להטיס מטוס".

במרכז הסייבר של רשות שדות התעופה מתמודדים עם איומי סייבר שמופנים כלפי נתב"ג ממדינות מכל העולם, כמו אסיה, דרום אמריקה ואירופה. רועי מהמרכז מספר: "לכל מגזר יש מאפייני סיכון. מה שמייחד את מגזר התעופה זה כמות השחקנים. יש קייטרינג, ומשרד הפנים, ואינטרפול וחברות הנדלינג ועוד הרבה שחקנים. יש כל הזמן תקשורת".